פרסי קריל להצטיינות מדעית לשנת 2022
פרס קריל להצטיינות במחקר מדעי הוענק לעשרה חוקרים וחוקרות ישראלים צעירים מבריקים עבור תרומתם הייחודית בתחומי מחקריהם. הפרס מוענק לחוקרים מצטיינים מאוניברסיטאות המחקר בישראל, שטרם קיבלו קביעות ושגילו נחישות, יוזמה ויצירתיות והוכיחו פריצות דרך מחקריות משמעותיות בתחומי המדעים המדויקים, מדעי החיים, רפואה, חקלאות והנדסה. ועדת השיפוט של הקרן בוחרת את הזוכים והזוכות מתוך עשרות מועמדים שהאוניברסיטאות מגישות. הבחירה מבוססת על שיקולים של הצטיינות, נושא המחקר וחשיבותו. המועמדים לפרס קריל, ובפרט הזוכים בו, נחשבים לחוקרים המבטיחים בישראל אשר צפויים להוביל את המחקר והאקדמיה בישראל בעתיד. השאיפה לזכות בפרס היא אבן דרך במסלול ההתפתחות האקדמי. קרן וולף ומשפחת קריל מעניקות את הפרס מדי שנה, מאז שנת 2005, לזכרם ולכבודם של בנימין וגיטלה קריל מנסבך שלנגר ז"ל. הענקת הפרסים מסמלת את הזיקה של משפחת קריל למדינת ישראל ואת אמונתה בקשר ההדוק שבין מדע לחזון.
השנה, מבין עשרת הזוכות והזוכים בפרס, נכללו 6 בוגרי האוניברסיטה העברית!
ד"ר הייתם עמל מהמכון לחקר התרופה, בית הספר לרוקחות, הפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים: ד"ר עמל זוכה בפרס על תרומתו לפענוח מנגנונים מולקולאריים במוח ולפיתוח תרופות ואסטרטגיות טיפוליות חדשות להפרעות על הספקטרום האוטיסטי ולמחלת האלצהיימר. תגלית חשובה שלו העלתה כי לאוטיזם ולאלצהיימר מנגנון מולקולארי משותף שיכול להוביל להפרעות נוירולוגיות.
ד"ר יהונתן רוכמן מהמחלקה לפיזיקה באוניברסיטת בר אילן: ד"ר רוכמן זוכה בפרס עבור עבודתו המקורית בהסבר תופעות קוונטיות בחומר מוצק שלהן השלכות חשובות בנושאים של מוליכי-על ושזירה קוונטית במערכות מרובות חלקיקים. תרומתו להבנת התהליכים הללו תוכל להועיל בין היתר לשיפור חישובים קוונטיים המתבצעים בסביבה רועשת הפוגעת בדיוק החישוב.
ד"ר מורן יסעור מהפקולטה לרפואה, המחלקה למיקרוביולוגיה וגנטיקה מולקולארית באוניברסיטה העברית בירושלים: ד"ר יסעור זוכה בפרס בשל מחקריה על אוכלוסיות חיידקים בתינוקות והשפעתן על בריאות הילד. במעבדתה חוקרים את טריליוני החיידקים בגוף האדם, את הגורמים להיווצרותם בינקות ואת השפעת הרכבם על בריאות הילד.
ד"ר אורי בן-דוד מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב: ד"ר בן-דוד זוכה בפרס על תרומתו להבנת הבסיס התאי והמולקולרי של אנאפלואידיה בסרטן, כלומר תופעת השינוי במספר הכרומוזומים בתא הסרטני. במעבדתו פועלים למציאת דרכים לפגיעה סלקטיבית בתאי סרטן מבלי לפגוע בתאים בריאים. יישומים עתידיים של המחקר כוללים פיתוח של תרופות חדשות לסרטן ורפואת סרטן מותאמת אישית.
ד"ר יהונדב בקנשטיין מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים בטכניון: ד"ר בקנשטיין זוכה בפרס בשל מחקריו פורצי הדרך לפיתוח חומרים פרובסקיטים האלידיים בעלי יכולת תיקון עצמית, הנחוצים להתמודדות עם הבלאי המהיר במכשור אלקטרוני. התגלית במחקריו חיונית לטכנולוגיות הדורשות תוחלת חיים ממושכת כמו רכיבים אלקטרוניים בהתקני חלל ובגוף האדם וכן ליישומים דוגמת הפקת אנרגיה סולארית ושיפור תקשורת קוונטית.
ד"ר סיון רפאלי אברמסון מהפקולטה לכימיה ומדעי החומרים במכון ויצמן למדע: ד"ר רפאלי אברמסון זוכה בפרס בשל תרומתה להבנת מצבים שהאור מעורר בחומר מוצק. היא עוסקת בחישובים קוונטיים של חומרים בעלי מבנה מורכב לשם בחינת האינטראקציה בין אור וחומר. קבוצת המחקר שלה משתתפת בגיבוש כללים עקרוניים לעיצוב חומרים, לשימושים יעילים יותר באנרגיה מתחדשת ולדרכים חדשות לשמירת מידע קוונטי.
מנכ"לית קרן וולף, רעות ינון ברמן (אף היא בוגרת האוניברסיטה): "כל אחד ואחת מהמועמדים לפרס ראויים להערכה עצומה. מועמדותם מבטאת הוקרה והבעת אמון אדירה משום שהאוניברסיטאות רואות בהם את מובילי הדור הבא של האקדמיה הישראלית. הזכייה בפרס היא נקודת ציון חשובה במיוחד בהתפתחות האישית האקדמית. ואכן חוקרים צעירים רבים שזכו בפרס לאורך השנים השתלבו לימים בתפקידי מפתח במחקר המדעי בישראל ובעולם. אנחנו גאים בזוכי פרס קריל לשנת 2022 על הישגיהם יוצאי הדופן והיבחרם לנבחרת החוקרים המבטיחים של האקדמיה בישראל".
