חדשות בוגרי העברית

חוקרי האוניברסיטה העברית השתמשו בטכנולוגיית עריכת הגנים CRISPR כדי לפתח זן חסה מועשר באלמנטים תזונתיים מה שיכול להוות פריצת דרך משמעותית בפתרון בעיית המחסור במיקרו-נוטריינטים ברחבי העולם. מחסור במיקרו-נוטריינטים, המכונה לעיתים "רעב סמוי", משפיע על מיליוני אנשים ברחבי העולם, במיוחד באזורים שבהם הגישה למזון מגוון ועשיר באלמנטים תזונתיים מוגבלת. רעב סמוי מתייחס לצורת תת-תזונה שבה אנשים סובלים ממחסור במיקרו-נוטריינטים חיוניים למרות שיש להם מספיק קלוריות כדי לענות על צרכי האנרגיה הבסיסיים שלהם. 

המחקר, בהובלת בוגר העברית פרופ' אלכסנדר ויינשטיין מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית' באוניברסיטה העברית, פורסם בכתב העת המדעי Plant Biotechnology Journal והדגים כיצד שינויים גנטיים מדויקים יכולים להגדיל משמעותית את רמות הוויטמינים והנוגדי חמצון החיוניים בחסה מבלי להשפיע על צמיחתה או תנובתה.

מחקר חדש, בהובלת הדוקטורנטית הדר קליין, ד"ר הילה זליכה ופרופ' איריס שי מאוניברסיטת בן גוריון (שלושתן בוגרות האוניברסיטה העברית), על חשיבות השומן הוויסצרלי (שומן בטני עמוק) בהקשר של ירידה במשקל ובריאות כללית. בעוד ששומן תת-עורי (השומן שנמצא מתחת לעור) יכול להיות ניטרלי או אפילו מועיל, השומן הוויסצרלי מהווה סיכון בריאותי משמעותי. שומן זה מקיף איברים חיוניים כמו הכבד, הלבלב והמעיים, והוא קשור למחלות לב, סוכרת ודלקות כרוניות.

השומן הוויסצרלי פעיל מבחינה מטבולית ומשפיע על עמידות לאינסולין, דלקות וסיכון קרדיו-וסקולרי מוגבר. לעומת זאת, השומן התת-עורי משמש כמאגר אנרגיה ויכול להיות בעל תכונות מגנות במקרים מסוימים. מחקרים מראים כי השומן הוויסצרלי משחרר כמויות גבוהות יותר של חומצות שומן חופשיות וציטוקינים פרו-דלקתיים, מה שמשפיע ישירות על חילוף החומרים בכבד ועל דלקת מערכתית. אנשים בעלי אותו משקל או BMI יכולים להיות בעלי כמויות והתפלגויות שונות של שומן ויסצרלי. חלקם עשויים לשאת נפח מוחלט גבוה של שומן ויסצרלי, בעוד שאחרים עשויים להיות בעלי יחס גבוה יותר של שומן ויסצרלי לעומת השומן הבטני הכולל. 

לכבוד יום האישה הבין-לאומי ב-8 במרץ, יוליה קארא, כתבת ISRAEL21c ובוגרת האוניברסיטה העברית, ריכזה רשימה של שמונה נשים ישראליות אגדיות בתחום המדעים. מתוך השמונה, שש - הן בוגרות האוניברסיטה העברית בירושלים! 

פרופ' עדה יונת - זכתה בפרס נובל לכימיה בשנת 2009 על מחקריה החלוציים בתחום מבנה הריבוזומים, מכונות מקרומולקולריות בתוך תאי האדם המבצעות סינתזה ביולוגית של חלבונים. יונת הייתה גם האישה הראשונה מהמזרח התיכון שזכתה בפרס נובל במדעים והאישה הראשונה שזכתה בפרס נובל לכימיה מזה 45 שנים.

פרופ' מיכל שוורץ - היא נוירו-אימונולוגית. המתמחה בקשר בין המוח למערכת החיסון והוכיחה כי הוא משפיע על המוח הנפגע ממחלות נוירו-דגנרטיביות סופניות כמו אלצהיימר וצורות אחרות של דמנציה.

פרופ' רות ארנון - היא ביו-כימאית אשר הייתה שותפה לפיתוח התרופה לטרשת נפוצה קופקסון לאחר מחקר שנמשך 30 שנה. במהלך המחקר גילתה כי חומר המיוצר באופן סינתטי במעבדה יכול לדכא את המחלה במודל חיה של טרשת נפוצה.

פרופ' חווה יבלונקה - היא תאורטיקנית אבולוציונית וגנטיקאית בעלת שם עולמי, המתמחה בתורשה אפיגנטית, תהליך העברת סמנים אפיגנטיים מדור לדור ללא שינויים במבנה ה-DNA הראשוני.

פרופ' אורה קדם - בשנות ה-60 היא התעניינה בהתפלת מים והקדישה עשורים של קריירה אקדמית למחקר בתחום זה. שיטות ההתפלה שפיתחה קדם סייעו רבות לישראל להתמודד עם המחסור המתמיד במים מתוקים.

פרופ' חרמונה שורק - הנוירו-ביולוגית המולקולרית ידועה במחקריה החלוציים על אצטילכולין וחשיבותו במחלות נוירו-דגנרטיביות כמו פרקינסון ואלצהיימר.

לא נשכח לציין את שתי הנשים הנוספות שאמנם אינן בוגרות העברית אך בהחלט הינן אגדיות: פרופ' שפי גולדווסר וד"ר אביב רגב.

ברכותינו לאלפי בוגרות האוניברסיטה שכל אחת מהן היא אגדה בפני עצמה!

לכתבה המלאה >>>

המאבק בחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה הוא אחד האתגרים הגדולים ביותר של מערכת הבריאות המודרנית. בשנים האחרונות, חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה גורמים למקרי תמותה רבים ברחבי העולם והתחזיות מצביעות על כך שמספר זה ימשיך לעלות. לפי דוח, שהתפרסם בעיתון הרפואי LANCET, בשנת 2021 היו כ-4.71 מיליון מקרי תמותה הקשורים לחיידקים עמידים ומספר זה צפוי לעלות ל-8.22 מיליון עד שנת 2050.

בישראל, פרופ' יחזקאל (חזי) ברנהולץ מהאוניברסיטה העברית בירושלים, יחד עם ד"ר אהובה סרן ממעבדתו (שניהם בוגרי האוניברסיטה) ובשיתוף עם חברת Revium Rx, פיתחו תכשיר אנטיביוטי חדשני בנשא ייחודי העשוי לאפשר טיפול מערכתי בזיהומים קטלניים עם פחות תופעות לוואי וסיכון לעמידות חיידקית. הפיתוח החדש, הנקרא Nano-Mupirocin, הוא גרסה חדשנית של האנטיביוטיקה מופירוצין, שכיום מוגבלת לשימוש מקומי בלבד. מופירוצין ידועה כתרופה בעלת מנגנון פעולה ייחודי, אך בשל פירוקה המהיר בדם, היא אינה ניתנת כיום כטיפול מערכתי.

עו"ד חגית הורוביץ מונתה לתפקיד היועצת המשפטית של קבוצת אגד. להורוביץ ניסיון של מעל ל-17 שנה בתחום העסקי והמשפטי. בשנים האחרונות פעלה במסגרת משרד עצמאי, בו ייצגה גופים מובילים במשק כמו דליה אנרגיות, שטראוס גרופ ואחרים. לפני כן, חגית הייתה שותפה במשרד עוה"ד Fischer&Co, מהמובילים והגדולים בישראל, קידמה פרויקטים גדולים בתחומי האנרגיה והתשתיות, ליוותה את השותפים במאגר הגז "תמר", עסקה במיזוגים ורכישות, מימון פרויקטים ועוד.

להורוביץ תואר ראשון בהצטיינות במשפטים מטעם האוניברסיטה העברית והיא בעלת תעודת הסמכה בגישור ויישוב סכסוכים מטעם המרכז הישראלי למשא ומתן וגישור.

לכבוד הגיליון המיוחד: "עבודה סוציאלית ופוליטיקה", יצאה מערכת מידעו"ס לשטח, לראיין את פרופ' אשר בן־אריה. פרופ' בן־אריה הוא דיקן בית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית ע"ש פול ברוולד באוניברסיטה העברית, מנכ"ל לשעבר של מכון חרוב, סמנכ"ל לשעבר של המועצה לשלום הילד והעורך הראשי של כתב העת Child Indicators Research (CIR). הוא גם "פוליטיקאי" מוכשר בשירות העבודה סוציאלית, שניהל שלל פרויקטים גדולים ועתירי תקציב, בהם הקמת קמפוס חרוב לילדים בהר הצופים, שלוחה של מכון חרוב בארה"ב ופרויקטים רבים נוספים.

עידן דוייב מונה לראש חטיבת החדשות בוואלה, הוא מביא איתו ניסיון עשיר בעיתונות ובתקשורת הדיגיטלית. משמש זה 8 שנים כעורך ב-N12 ובשלוש השנים האחרונות בתור ראש דסק החדשות הבכיר. הוא בעל תואר ראשון ושני במדע המדינה עם התמחות בתקשורת פוליטית, שניהם מהאוניברסיטה העברית בירושלים. משמש כמרצה לעיתונות במוסדות אקדמיים.

עידן דוייב: ״אני מגיע עם המון התרגשות ושמחה לתפקיד החדש והמאתגר. אני שואף להביא להישגים נוספים בגידול הקהל ובפיתוח תכנים חדשניים שימשיכו לשמור על המקום המוביל של וואלה בתקשורת הישראלית. תודה לאור צלקובניק על האמון וההזדמנות שהעניק לי".

חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים, בשיתוף עם הארגון למחקר וחדשנות של סינגפור והאוניברסיטה העברית (Singapore-HUJI Alliance for Research and Enterprise - SHARE), פיתחו חלופה מבטיחה לאנטיביוטיקה לייצור בשר מתורבת. המחקר, בהובלת הדוקטורנט עידן יקיר ופרופ' צבי חיוקה (שניהם גם בוגרי האוניברסיטה), בוחן את השימוש בתערובות פפטידים אנטימיקרוביאליים אקראיים (RPMs) כשיטה בטוחה ויעילה יותר למניעת זיהום חיידקי בבשר מתורבת.

RPMs הם קוקטיילים סינתטיים של פפטידים המפגינים פעילות אנטימיקרוביאלית רחבה. הם הראו השפעות בקטריצידיות חזקות נגד חיידקים גרם-חיוביים כמו ליסטריה מונוציטוגנס וחיידקים גרם-שליליים כמו E.coli, מבלי לפגוע בתאי המארח. זה חיוני לשמירה על חיותם של תאי גזע מזנכימליים (MSCs), החיוניים לייצור בשר מתורבת.

אורי פרל מונה לסמנכ"ל השיווק של חברת ההייטק Papaya. פרל הצטרף לפאפאיה בשלבי ההקמה, מילא תפקיד מרכזי בבניית מערך השיווק של החברה והוביל קמפיינים פורצי דרך שהפכו את המותג לשחקן מוביל בזירה הבין-לאומית של משחקי הסקילס. בתפקידו האחרון שימש מנהל מערך השיווק.

חברת סטארט-אפ ישראלית פיתחה טכנולוגיה חדשנית המשלבת רקמת מוח אנושית עם שבבים אלקטרוניים בניסיון למצוא טיפולים חדשים ויעילים לאוטיזם. חברת הביו-טק "Itay&Beyond" מייצרת "מוח על שבב" מתאי גזע כדי לחזות את יעילות התרופות להפרעות נוירו-פסיכיאטריות. המטרה היא ליצור מערכת שתנבא את השפעת התרופות על תפקוד קוגניטיבי והתנהגותי. החברה נוסדה על ידי יזם ומשקיע שמוליק בצלאל ושני בוגרי העברית: משקיע בחברה וחבר דירקטוריון בועז גולדמן וד"ר ניסים פרץ המשמש כמנכ"ל החברה.

פרופ' איתמר גרוטו, לשעבר המשנה למנכ"ל משרד הבריאות ואחת הדמויות הבולטות במערכת הבריאות הישראלית, מונה לתפקיד יו"ר צוות המדענים של מותגי תוספי התזונה הבין-לאומית סקויה (Sequoia). המינוי נועד לחזק את פעילותה של סקויה בתחומי הבריאות, הביו-טק והטכנולוגיות הרפואיות.

פרופ' גרוטו, הנחשב לאוטוריטה מובילה בניהול מערכות בריאות ובמדיניות ציבורית, מביא עמו ניסיון רב שנים בניהול משברים בריאותיים ובפיתוח פתרונות חדשניים. כחבר מרכזי בצוות, צפוי פרופ' גרוטו להוביל תהליכי ייעוץ מדעי ולסייע בבחינת השקעות בפיתוחים טכנולוגיים ומחקרים פורצי דרך.

אתגר בין-לאומי מדבר אליך? מגוריך בלונדון, רוצה לעבוד עם אנשים ותמיד שאפת לחזק ארגונים וקשרים גלובליים? התפקיד הזה בשבילך! מזמינים אותך להוביל את קהילת בוגרי האוניברסיטה העברית בבריטניה!

עם כניסתנו לשנת ה-100 לאוניברסיטה העברית ובשאיפה לפתח את הקהילה הבין-לאומית של בוגרות ובוגרי האוניברסיטה, אנו מחפשים מנהלת או מנהל קהילה להובלה והמשך פיתוח קהילת בוגרינו בבריטניה. תפקיד ייחודי הכולל חיבורים אישיים, ארגון אירועים עם ועבור בוגרות ובוגרי העברית, בשיתוף פעולה עם אגודת הידידים הבריטית של האוניברסיטה. בהובלתך נקדם יוזמות לחיזוק הקשר בין האוניברסיטה לבין בוגריה ונמשיך לפתח את הקהילה הישראלית הפעילה בבריטניה.

לפרטים מלאים על המשרה >>>

הגשת מועמדות עד 31.3.25 בצירוף קו"ח ושני מכתבי המלצה לכתובת >>> alumnifriends@savion.huji.ac.il

_{* למחזיקי אישור עבודה בבריטניה בתוקף.}

בוגרות ובוגרי העברית - זה הזמן שלכם להשפיע ולהיות הפנים של ישראל בעולם!

במשרד החוץ מחפשים את הדיפלומטים והדיפלומטיות של העתיד!

קורס הצוערים של משרד החוץ הוא ההזדמנות שלכן ושלכם לקריירה מרתקת ולתרום בתחומים רבים:

• מדיניות חוץ
• קשרי כלכלה ותרבות
• שינוי דעת קהל בין-לאומית
• ניהול פרויקטים גדולים ועוד...

לפרטים והרשמה >>>

המועצה האירופית למחקר של האיחוד האירופי (ERC) הכריזה על תמיכתה במספר הצעות מחקר ישראליות, 3 מהן בהובלת חוקרי האוניברסיטה העברית. שלושת החוקרים מהאוניברסיטה העברית זכו בעבר במענק ERC וכעת יקבלו את מענק ERC Proof of Concept  - מימון המשך לבעלי מענק קיים על מנת לפתח רעיונות שעלו ממחקרם לשלב יישומי, בשווי 150,000 יורו כל אחד.

מקבלי המענקים מהאוניברסיטה העברית הם:

ארגון זיר"ה (זכויות יוצרים ברשת) הודיע על מינויו של עו"ד עופר ויסוקר ליו"ר החדש של הארגון. עו"ד ויסוקר מכהן כיועץ המשפטי וסמנכ"ל הרגולציה של "yes" והוא מביא עימו ניסיון עשיר בתחום התקשורת של למעלה מ-25 שנה שבמהלכם הוביל מהלכים אסטרטגים משמעותיים שהשפיעו על שוק התקשורת.

עו"ד ויסוקר בעל תואר ראשון במשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים ותואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת תל אביב. הוא משמש כדירקטור בארגון זיר"ה מאז 2019. עו"ד ויסוקר, בעל ניסיון עשיר ומומחיות בתחום התקשורת והמשפט המסחרי ובפרט בתחום הקניין הרוחני וזכויות היוצרים ובמאבק בתכנים פיראטים. לעו"ד ויסוקר היכרות עמוקה עם שוק התוכן הטלוויזיוני, ניסיון רב בהובלת מהלכים משמעותיים מול גופי רגולציה ובליווי הליכי חקיקה בכנסת.