חדשות בוגרי העברית

חקלאים ומדענים נאבקו במשך עשורים עם "צווארי בקבוק" גנטיים המגבילים את הטעם והערך התזונתי של יבולים. מחקר חדש, בהובלת ד"ר עודד סקליטר ופרופ' אלכסנדר ויינשטיין מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית, מציג פתרון פורץ דרך באמצעות עריכה גנטית מדויקת המנטרלת את הבלמים הביולוגיים המולדים של הצמח. החוקרים התמקדו באנזים HMGR, המשמש כ"שומר סף" קריטי לייצור טרפנואידים - הקבוצה הגדולה והחשובה ביותר של תרכובות טבעיות האחראיות על ריח, צבע מרהיב ותכונות רפואיות מצילות חיים. בטבע, לצמחים יש מנגנון בקרה מתוחכם שעוצר את ייצור התרכובות הללו ברגע שהן מגיעות לרמה מסוימת כדי לחסוך באנרגיה, מעין בלם מטבולי קשיח.

דואר ישראל נאבק במשך שנים בתדמית מיושנת ובקשיים לוגיסטיים. המינוי של רועי אלבז (בוגר העברית) למנכ"ל מציע פתרון אסטרטגי על ידי הזרקת דנ"א של פינטק וחדשנות ללב התשתית הלאומית. אלבז, האיש שהקים וניהל את חברת פנגו במשך 16 שנים והפך אותה לסיפור הצלחה עם מיליוני משתמשים, עובר כעת מהחנייה הדיגיטלית אל אתגר המכתבים והחבילות - משימה שהיא הרבה יותר מסתם לוגיסטיקה.

מדובר בשינוי פרדיגמה משמעותי בעולם השירותים הציבוריים. הדואר, שנמכר לקבוצת מילגם והפניקס לפני כשנתיים, נמצא בעיצומו של מהפך מחברה ממשלתית כבדה ליישות עסקית דינמית. אלבז מביא עמו ניסיון מוכח ב"שיבוש" של שווקים מסורתיים. הוא לא בא רק כדי למיין חבילות, אלא כדי להוביל את "דואר פיננסים" לעידן של שירותים דיגיטליים מתקדמים, תוך שימוש בכלים טכנולוגיים לשיפור דרמטי של חווית הלקוח. עבור הלקוחות של היום, שרגילים לקבל הכל ב"קליק", המעבר של מומחה פינטק לכיסא המנכ"ל מסמן את הפיכת הדואר לפלטפורמה חכמה שמתמקדת בדאטה ובמהירות.

בעוד שצוותי אבטחה קורסים תחת עומס אינסופי של התראות ענן ללא הקשר ברור. הטכנולוגיה החדשה של Orca Security מציעה פתרון חלוצי באמצעות סוכני AI אוטונומיים המנתחים ומעדפים איומים בזמן אמת. בעידן שבו כמעט כל ארגון מריץ עומסי עבודה של בינה מלאכותית, האתגר האמיתי הוא כבר לא רק לזהות פרצה, אלא להבין אילו רכיבים פגיעים דורשים טיפול מיידי. המערכת החדשה מציגה את ה-"Threat Investigation Agent", סוכן חכם המסוגל להצליב נתונים בסביבות ענן מורכבות ולהפיק דוחות חקירה מפורטים עם המלצות פעולה קונקרטיות.

פרופ' אבי ריבקינד מבית החולים הדסה הוא חתן פרס ישראל בתחום מפעל חיים לשנת 2026. פרופ' ריבקינד, אבי תורת הטראומה בירושלים ובישראל כולה, האיש שעמד בחזית הטיפול בפצועי הטרור וחיילי צה"ל במשך עשורים, מקבל את הפרס היוקרתי ביותר על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.

ה"סטארט-אפ" הרפואי של פרופ' ריבקינד החל בשנת 1992, כשהקים בבית החולים הדסה עין כרם את יחידת הטראומה הראשונה בישראל - מודל ששינה את פני הרפואה הדחופה והפך לסטנדרט הלאומי. כשהכאוס המבצעי של זירות טראומה ואירועים רבי-נפגעים אתגר את מערכת הבריאות הישראלית במשך עשורים, הקמת מערך הטראומה המודרני הציעה פתרון מערכתי על ידי הפיכת הטיפול הכירורגי הדחוף למדע מדויק של הצלת חיים.

כמדי שנה מפרסם כתב העת גלובס את רשימת 50 הנשים המשפיעות של השנה החולפת. הנשים המשפיעות מגיעות בעיקר משדות הכלכלה, העסקים, התעשייה, הפיננסים, ההייטק, המגזר הציבורי, הבריאות, המשפט, הנדל"ן, האקדמיה, הפוליטיקה, האמנות, החברה, החינוך והפרסום. השנה כולל הפרויקט גם נשים בולטות בתחומי הביטחון וההגנה על המדינה ונשים הפועלות לחיזוק החברה הישראלית בעתות מלחמה. בנבחרת 2026 נכללו 18 בוגרות של האוניברסיטה העברית בירושלים! 

צוותי אבטחה טובעים בצונאמי של 135 חולשות חדשות מדי יום, אך הסטארט-אפ Astelia גייס כעת 35 מיליון דולר כדי להעניק להם גלגל הצלה המונע על ידי AI סוכני (Agentic AI). דמיינו שאתם מנסים לסתום דליפה קריטית בסכר עצום, בעוד אלפי חיישנים צורחים עליכם לגבי ענני גשם במרחק שלוש ערים מכם; זהו בדיוק הכאוס של הסייבר-סקיוריטי המודרני. ארגונים גדולים משותקים כיום על ידי מיליוני דגלים אדומים "תיאורטיים", אך רובם הם רק רעש רקע המונע מהם לראות את הסכנה האמיתית והמיידית.

הכירו את Astelia, שהוקמה על ידי שני בוגרי תכנית תלפיות של האוניברסיטה העברית - אלון נוי (נויהאוז) (מנכ"ל), נדב אוסטרובסקי (סמנכ"ל טכנולוגיות) ובוגר אוניברסיטת בר אילן רועי רג'ואן (סמנכ"ל מוצר). השלושה הקימו את הסטארט-אפ אחרי שירות קבע בצה"ל, במהלכו עסקו הן בתפקידי הגנת סייבר ביחידת מצו"ב והן בתפקידי תקיפה ב-8200. במקום להסתפק ברשימת באגים אינסופית, הפלטפורמה שלהם משחררת סוכני AI אוטונומיים ש"חושבים" ופועלים בדיוק כמו האקרים מתוחכמים. הבלשים הדיגיטליים הללו לא רק סורקים מלמעלה; הם ממפים את הטופולוגיה הספציפית של הרשת שלכם כדי לבדוק אם חולשה היא אכן נגישה לתוקף חיצוני. זה ההבדל המהותי בין לדעת שדלת הכניסה לא נעולה, לבין לדעת אם פורץ באמת מסוגל לקפוץ מעל הגדר הגבוהה כדי להגיע אליה בכלל.

ניהול אקוסיסטם מורכב של ענקית תרופות גלובלית דורש הרבה יותר מאשר שליטה בדו"חות כספיים. הוא מחייב פתרון בדמות "אנזים" ניהולי שיודע לסנתז בהצלחה בין הבנה מולקולרית עמוקה לבין אסטרטגיה עסקית בין-לאומית. דורון שליט, בוגר האוניברסיטה העברית בכימיה, מונה למנכ"ל באייר (Bayer) ישראל, והמינוי הזה הוא ההוכחה החיה שהמרחק בין שולחן המעבדה לכיסא המנכ"ל תלוי רק ביצירת הריאקציה הנכונה.

חברת באייר מתפקדת כאורגניזם ענק וותיק בן 160 שנה, המזרים מדי שנה מיליארדי אירו למחקר ופיתוח בתחומים קריטיים כמו אונקולוגיה, קרדיולוגיה ובריאות האישה, כאשר ישראל משמשת כ"צלחת פטרי" מרכזית ופעילה לניסויים קליניים מתקדמים. כדי לנווט מערכת ביולוגית-עסקית כזו בהצלחה, נדרש מנהיג שמבין את ה"כימיה" של הארגון תרתי משמע. שליט מביא לשולחן DNA היברידי נדיר ומסקרן: הוא לא רק יודע לפענח את המדע שמאחורי התרופה, אלא גם מחזיק בתואר שני בהיסטוריה מאוניברסיטת תל אביב ובתואר שני במנהל עסקים (MBA) מאוניברסיטת Derby בבריטניה. השילוב הקטלני הזה, בין מדעי הרוח, מדעי הטבע והעולם העסקי, הוא הזרז שאפשר לו לבנות בעבר את הפעילות של CSL בישראל מאפס מוחלט ולהוביל חדשנות חוצת יבשות ב-GSK.

בעוד שהיכולת של גידולים סרטניים לפתח עמידות ולהפוך לאלימים מציבה אתגר ארוך שנים בפני עולם הרפואה, מחקר חדש מהאוניברסיטה העברית על "מגבירי-על" מציעה פתרון פוטנציאלי על ידי חשיפת הדרך שבה הסרטן מחבל ב-DNA של עצמו מרוב "אמביציה".

תחשבו על זה רגע כמו על מנוע ספורט שנמצא כל הזמן ב"קו האדום". בסוף, הרכיבים פשוט נסדקים תחת הלחץ. מחקר פורץ דרך בהובלת הדוקטורנט אוסמה הדמי ופרופ' רמי אעקילאן מהאוניברסיטה העברית בירושלים (שניהם גם בוגרי האוניברסיטה), מראה שזה בדיוק ה-"Vibe" של תאי הסרטן. הם משתמשים ב"מגבירי-על" (Super-enhancers), מעין מתגי טורבו גנטיים, כדי להכריח גנים של גדילה לעבוד שעות נוספות. המחקר, שפורסם בכתב העת Science Advances, חושף שלפעילות המטורפת הזו יש תג מחיר כבד: היא יוצרת עומס פיזי אדיר שגורם ל-DNA להישבר לרסיסים (Double-strand breaks) בדיוק באזורים הכי קריטיים לגידול.

בפרק השני של "מדברים עתיד בעברית" אנו מארחים את בוגרת העברית, שי ביאליק, ראש תחום קיימות בשטראוס, שנבחרה לרשימת 40 עד 40 של האוניברסיטה לשנת 2024. 

שי מספרת על המסע המרתק מהלימודים, במשלחת או"ם וה-OECD ולימודים בצרפת. מספרת על קיימות ו"הפח הכתום" ומדוע שינויי האקלים צריכים מאוד לעניין אותנו. 

"מדברים עתיד בעברית", הפודקאסט החדש של האוניברסיטה העברית, בו אנו משוחחים עם בוגרות ובוגרים פורצי דרך ומגלים יחד איך הלימודים באקדמיה קשורים לעולם הקריירה העכשווי.

* כל הנאמר מייצג את דעת המשתתפים בלבד ולא את עמדות המוסדות או הארגונים המוזכרים בפודקאסט.

לצפייה בווידאו המלא של הפודקאסט >>>

להאזנה:

אפל >>>

ספוטיפיי >>>

אמזון >>>

בעוד העולם מתמודד לעיתים קרובות עם הקושי למצוא חומרים עמידים מספיק בפני חיכוך קיצוני ועומס מכני, פרופ' רשף טנא ממכון ויצמן למדע גילה פתרון מהפכני בדמות ננו-מבנים וצינוריות דמויי "פולרן" אי-אורגניים. עבודה פורצת דרך זו זיכתה אותו רשמית בפרס ישראל לחקר הכימיה והנדסה כימית לשנת 2026, הכרה יוקרתית בקריירה בת חמישים שנה בחזית הננו-כימיה.

מחקרו של פרופ' טנא התמודד עם אתגר בסיסי בכימיה פיזיקלית: כיצד לבצע מניפולציה בננו-חומרים דו-ממדיים בעלי שכבה אחת כדי לפתוח תכונות חשמליות ומגנטיות משופרות. גילוי המבנים האי-אורגניים הכדוריים למחצה בשנת 1992 לא רק הרחיב את ההבנה התיאורטית שלנו; הוא הוליד תחום תעשייתי חדש, המספק חומרי סיכה וחומרים בעלי ביצועים גבוהים ששינו מאז את הייצור העולמי.

משורשיו בקיבוץ אושה, דרך הדוקטורט באוניברסיטה העברית ועד לכהונתו רבת השנים במכון ויצמן, פרופ' טנא הוא חלוץ אמיתי. לאחר שקיבל בעבר את פרסי אמת ורוטשילד, הכבוד הנוכחי מקבע את מורשתו כמדען שהפך תיאוריה מולקולרית מורכבת לחדשנות גלובלית מוחשית. המסע שלו מזכיר לנו שהמבנים הקטנים ביותר – ננו-חומרים – מחזיקים לעיתים קרובות במפתחות לפתרון המכשולים ההנדסיים הגדולים ביותר שלנו.

להמשך קריאה >>>

בזירה שבה חברות טכנולוגיה זקוקות להובלה פיננסית יציבה ומדויקת, פתרון מקצועי מגיע עם מינויו של ירדן גונן ליו״ר פורום סמנכ״לי הכספים של איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים. גונן, סמנכ״ל הכספים של קבוצת אירונאוטיקס, יביא לתפקיד ניסיון רחב שנצבר לאורך יותר מעשרים שנות עשייה בחברות גלובליות וטכנולוגיות.

במהלך הקריירה שלו הוביל גונן תכנון פיננסי בסביבות מורכבות, ביסס מודלים עסקיים ארוכי טווח, ניהל תקציבים רחבי היקף וחיזק את החוסן האסטרטגי בארגונים מובילים כמו אלביט מערכות, קינטיקס ו־Watergen. הוא בעל ניסיון משמעותי בניהול מהלכי גיוס הון, מיזוגים ורכישות (M&A), קידום מצוינות תפעולית והטמעת תהליכים מבוססי נתונים. גונן ידוע בגישתו המקדמת שותפות בין מחלקות ושיתוף ידע מקצועי ככלי לצמיחה. עם שילוב של ניסיון פיננסי עמוק וראייה מערכתית, גונן צפוי לחזק את פעילות הפורום ולהוביל יוזמות שישפיעו על כלל התעשייה. גונן מחליף את שחק משה, שכיהן כיו״ר הפורום בשנים האחרונות ובעבר גם היה סמנכ"ל הכספים של קבוצת אירונאוטיקס. 

בשוק סייבר רווי תחרות ואתגרים טכנולוגיים, ארגונים מחפשים פתרון שמאפשר גם אבטחה מתקדמת וגם עבודה חלקה – וזה בדיוק מה שמסביר את רכישת סרפיק על ידי קראודסטרייק בעסקה המוערכת ב־400 מיליון דולר. המהלך נותן מענה לצורך גובר בהגנה על דפדפנים ארגוניים בלי לפגוע בפרודוקטיביות.

סרפיק, שנוסדה ב־2020 על ידי אביחי כהן ובוגר העברית אילן ישועה, פיתחה רכיב תוכנה ייחודי שמתחבר לדפדפן ומגן מפני התקפות מבלי לחייב התקנות כבדות או תהליכי תפעול יקרים. החברה גייסה מאז הקמתה כ־37.3 מיליון דולר בלבד, מה שהופך את האקזיט למרשים במיוחד עבור המייסדים והמשקיעים – בהם גם קראודסטרייק עצמה באמצעות זרוע ההשקעות שלה.

במשך עשורים, מיליוני משפחות ברחבי העולם התמודדו עם היעדר פתרון רפואי למקור הביולוגי של האוטיזם; כעת, עסקת הרכישה של חברת NeuroNOS הישראלית על ידי חברת XTL מסמנת פריצת דרך דרמטית המציעה טיפול שאינו רק מנהל תסמינים, אלא מטפל בשורש הבעיה.

הטכנולוגיה, המבוססת על מחקריו של פרופ' הייתם עמל מהאוניברסיטה העברית, מתמקדת בוויסות רמות תחמוצת החנקן במוח. בניסויים פרה-קליניים, הפיתוח הציג תוצאות מדהימות של היפוך תסמינים וחזרה לתפקוד מוחי תקין. עם גיבוי מדעי חסר תקדים הכולל שני חתני פרס נובל, פרופ' דן שכטמן ופרופ' רוג'ר קורנברג, החברה נערכת לשינוי פני הרפואה בתחום.

ההרשמה ל-Asper Prize 2026 נפתחה וזו ההזדמנות שלכם  לפרוץ קדימה! 

פרס אספר, תחרות הסטארט-אפים של האוניברסיטה העברית, יוצאת לדרך בפעם החמישית ומחפשת את המיזמים שמובילים חדשנות טכנולוגית עם אימפקט עולמי! מה מחכה לכם?

• פרס כספי בסך 100,000 ש"ח (equity-free)
• חצי גמר הכולל מפגשים אישיים עם משקיעים בכירים
• גמר חגיגי מול חברות וחברי חבר הנאמנים של האוניברסיטה, משקיעים ומנהלים בכירים מהארץ ומהעולם 
• והתואר הנחשק: הסטארט-אפ העולה של השנה

מי יכול להגיש מועמדות?
חברות טכנולוגיות עם לפחות מייסדת או מייסד אחד מקהילת האוניברסיטה (סטודנטים וסטודנטיות, בוגרים ובוגרות, חברי וחברות סגל) או חברות המבוססות על טכנולוגיה מהקניין הרוחני של האוניברסיטה.

זה הזמן שלכם לעשות את הצעד הבא!

לפרטים נוספים ולהרשמה >>>