חדשות בוגרי העברית

גיל פכט, נשוי, בן 39 וגר בגבעתיים, בעל תואר ראשון במשפטים מהאוניברסיטה העברית, תואר שני בהצטיינות במדיניות ציבורית מהאוניברסיטה העברית ותואר שני בהצטיינות במנהל עסקים התמחות בנדלן באוניברסיטת תל אביב. פכט מייסד שותף של ארגון בוגרי משפטים של העברית. בנוסף הינו מייסד שותף ויו"ר של התכנית "משחקים לעתיד" במשרד החינוך. בעבר כיהן כסמנכ"ל התחדשות עירונית בחברת גרין גרופ ולפני כן הקים וניהל במשך 3 שנים את מחלקת ההתחדשות העירונית בעיריית רמלה. 

במסגרת תפקידו כסמנכ"ל התחדשות עירונית וייזום בקבוצת נתיב, צפוי פכט להיות אחראי על המשך הובלת מחלקת ההתחדשות העירונית של הקבוצה. לחברה מחלקה ענפה המקדמת את תחום ההתחדשות העירונית בארץ אשר הוציאה פרויקטים רבים לפועל במספר יישובים.

פרופ' אשר כהן, נשיא האוניברסיטה העברית ופרופ' תמיר שפר, רקטור האוניברסיטה העברית, בהודעה משותפת יחד עם הנשיאים והרקטורים של אוניברסיטאות המחקר בישראל:  

אנו, הנשיאים והרקטורים של אוניברסיטאות המחקר בישראל מביעים דאגה עמוקה מן הפילוג והקיטוב בחברה הישראלית ומתהליכים שעלולים להביא לפגיעה של ממש בחוסנה הלאומי וביציבותה של מדינת ישראל. אנו קוראים לממשלה ולכנסת לשמור על ערכי היסוד של מגילת העצמאות, ובפרט לשמור על זכויותיהם של מיעוטים, ועל כבודו של אדם באשר הוא. 

כמי שאמונים על המחקר ועל החינוך של דורות העתיד של מדינת ישראל, אנו מתריעים כי הרפורמה המצטיירת במערכת המשפט עלולה להביא לפגיעה אנושה באקדמיה הישראלית. זו עלולה להתבטא בבריחת מוחות ובכך שחברי סגל יהססו להצטרף לשורותינו; שסטודנטים, תלמידי מחקר, בתר-דוקטורנטים ועמיתים בינלאומיים לא יגיעו לארץ; שתוגבל הגישה שלנו לקרנות מחקר בינלאומיות; שתעשיות זרות ימשכו ידיהן משיתוף פעולה עם האקדמיה הישראלית; ושנודר מקהילת המחקר והחינוך הבינלאומית. לכל אלו צפויה להיות השפעה מרחיקת לכת וארוכת טווח על ביטחונה, משקה וחוסנה החברתי של מדינת ישראל.

אנו קוראים לממשלה ולכנסת להימנע משינוי חוקתי מהיר ללא שיח פרלמנטרי וציבורי כן ומשמעותי על הנושאים השנויים במחלוקת ועל השפעתם על הביטחון, על הכלכלה ועל החברה בישראל. אנו מתריעים מפני הליך בלתי מבוקר וקוראים ליישם  שינויים, אם יוחלט לבצעם, בהדרגה ובשלבים כדי להבטיח תוצאות בשלות שיטיבו עם מדינת ישראל ואזרחיה.   

להצהרה המלאה >>>

עבודת מחקר של תלמידי המחקר ביאן משאהרה ושיר ארמוני ופרופ' תומר רביד מן המחלקה לכימיה ביולוגית במכון למדעי החיים של האוניברסיטה העברית התפרסמה בשני כתבי עת חשובים: Nature Communications ו-Journal of Molecular Biology. 

במחקר מיפו החוקרים נוכחות רצפי חלבון הגורמים לפירוקו הנקראים "דגרונים" בחלבונים שונים בתא השמר וגילו אוסף של תכונות ייחודיות ושמורות אבולוציונית של דגרונים המעורבים בבקרת איכות תאית. דגרונים אלה מצויים בליבת החלבון והם כנראה נחשפים כאשר החלבון מאבד את המבנה התלת מימדי הנכון שלו עקב שינויים בתנאי הסביבה או עקב תהליכים פנימיים כגון הזדקנות התאים. במחקר עתידי ינסו החוקרים לפענח את מנגנון חשיפת הדגרון, שהוא השלב קובע הקצב של תהליך פירוק החלבון.

חברינו הטובים בארגון The Good Food Institute Israel מחפשים אנשים מבריקים שרוצים להצטרף לצוות המדהים שלהם שעוזר לשנות את העולם לטובה כבר היום!

כרגע ישנן שלוש משרות חדשות: מנהלת או מנהל אסטרטגיה, מנהל או מנהלת מדע וטכנולוגיה ועוזרת או עוזר למנכ"ל.

זוהי ההזדמנות להצטרף לארגון המקדם את תחום הפודטק ותעשיית החלבונים האלטרנטיביים בישראל ובעולם.

לכל הפרטים >>>

מתגברת המגמה העולמית של הכרה בחשיבות הקניין הרוחני, ככלי עסקי מרכזי וכמפתח ליצירת ערך ושמירה על יתרון תחרותי. קורס ייחודי: "פיתוח עסקי והשאת ערך של קניין רוחני" - פותח כמענה מקצועי לסוגיות מגוונות אשר עולות בהקשר לטיפול בקניין הרוחני, במישורים העסקיים והמעשיים של מימוש והשאת ערך הקניין הרוחני לטובת האסטרטגיה העסקית של החברה.

בין הנושאים הנידונים בקורס:
> כיצד הופכים ידע או המצאה ליתרון תחרותי ועסקי?
> כיצד לבחור אסטרטגיות הגנה על רעיון?
> מה ההבדל בין פטנט, לסימן מסחרי לסוד מסחרי?
> מהם ההסכמים המשפטיים המלווים תהליך מסחור IP?
> אילו סוגיות מפתח עולות במסגרת המו"מ המסחרי?

הפרופסור שהמציא את עגבניית השרי ממציא לנו עוד פטנטים, והפעם הוא רותם את הידע שלו בגידולים חקלאיים למאמץ העולמי לעבור לחשמל ירוק. המיזם שכבר מתבשל בהצלחה במעבדה שלו הוא פאנל זכוכית דק בציפוי אדום שיתאפשר למקם מעל שטחים חקלאיים נרחבים ביותר, בלי לגרוע מתפוקת החקלאים. ומי שתל את הרעיון הזה בראשו של פרופ' חיים רבינוביץ'? איש צעיר שהרכיב משקפי שמש מבריקים וחלף על פניו ברחוב. "הסתכלתי על האיש הזה ואמרתי לעצמי: רגע, הוא משתמש בחלק מהאור כדי לראות, והחלק האחר חוזר לסביבה והולך לאיבוד, כמו שהצמח צריך רק עשירית מכמות האור כדי לייצר פוטוסינתזה. למה שלא ננצל את האור האבוד הזה כדי לייצר חשמל?", סיפר רבינוביץ' ל"כלכליסט".

כחלק מהמאמצים המתמשכים של הידידים הבריטיים של האוניברסיטה העברית (BFHU), ארגון הבוגרים הישראלי והאגף לקשרי חוץ ופיתוח משאבים, לחבר מחדש ולחזק את קהילת בוגרי האוניברסיטה הישראלים דוברי עברית ברחבי העולם, אנו מחפשים מנהלת או מנהל קהילת בוגרי העברית בלונדון, אנגליה.

מדובר בחצי משרה בכפיפות לראש תחום ישראל ולראש מדור בוגרים בישראל, בתיאום מלא עם הנהלת BFHU. אחריותך תכלול פיתוח, עיצוב, תכנון ויישום של תא בוגרים מקומי וקהילה, תוכניות ופעילויות מעורבות לטיפוח וחיזוק הקשר בין האוניברסיטה לבוגריה, בדגש על בוגרות ובוגרים מובילים. אחריות על הנעה למעורבות בוגרים, איסוף נתונים ומערכות ניהול מידע וכן הפקה של אירועי בוגרים בלונדון. ניהול פעילות הבוגרים בתיאום שוטף עם ה-BFHU, לרבות הגדרת יעדים משותפים לטווח קצר וארוך ושיתוף משאבים ארגוניים.

מינהל סחר חוץ פותח לך דלת לעבודה הכי טובה בעולם! זו ההזדמנות שלך להצטרף לנבחרת הכלכלית של ישראל בעולם הנספחות והנספחים הכלכליים המכהנים כדיפלומטים ומייצגים את ישראל ב-44 מוקדי פעילות עסקית וכלכלית דוגמת ארגון הסחר העולמי (ה-WTO) וה-OECD. במסגרת תפקידם, עוסקים הנספחות והנספחים הכלכליים בקידום האינטרסים של כלכלת ישראל והחברות העסקיות במשק באמצעות קידום היצוא הישראלי לשוקי יעד, משיכת השקעות זרות לישראל, קידום הסכמי סחר בין-לאומיים עם מדינות וגושי סחר וטיפול בחסמי סחר ורגולציה.

לנובו ישראל הודיעה על מינויה של מינה סליגמן לתפקיד מנהלת שיווק ואסטרטגיה של החברה. במסגרת תפקידה תוביל סליגמן את השיווק, הדיגיטל, האסטרטגיה והתקשורת של החברה בכל תחומי הפעילות, המוצרים, המותגים והפלטפורמות שלה בארץ, במגזר העסקי והפרטי ובעולמות הגיימינג וכן מול מגוון השותפים והמפיצים, לרבות פעילויות קו-מרקטינג עם השותפות האסטרטגיות של לנובו, ענקיות הטכנולוגיה מיקרוסופט ואינטל. 
 
בעבר, שימשה סליגמן כראש מערך השיווק התאגידי בלאומי קארד, שם הובילה את תחומי השיווק והדיגיטל של כלל מוצרי החברה במעבר והמיתוג מחדש למקס, שימשה כסמנכ"לית השיווק והאסטרטגיה של גלובס, ו-CMO בחברת סייבר רדיפלו.

פרוייקט הבּבּוֹטיִם יוצא לדרך! הפרויקט מוקדש ליצירת רובוטים המבוססים על יצורים זעירים כמו תולעים או חרקים, המתוכנתים לבצע משימות שימושיות בסביבות ביולוגיות מורכבות, בתוך הקרקע, על גבי צמחים ואפילו בתוך הגוף שלנו. פרוייקט הבבוטים, הממומן על ידי מועצת החדשנות של אירופה, ינוהל על ידי מאגד בין-לאומי של מומחים בנוירוביולוגיה, ביולוגיה סינתטית, התנהגות בעלי חיים, רובוטיקה ואתיקה יחד עם חברה מסחרית מתחום האגרוטק.

כצעד ראשון בפיתוח הטכנולוגיה, מאגד הבבוטים יתמקד בתולעת סי אלגנס, שאורכה 1 מ״מ בלבד, ועריכת שינויים גנטיים במערכת העצבים שלה שיגרמו לתולעים לפעול כקבוצה, שמטרתה לזהות ולחסל חיידקים מעוררי מחלה. על מנת להבטיח בטיחות מירבית, יוצוידו תולעי הבבוט במערכת הכלה ביולוגית רב-שכבתית, שתשלוט באופן הדוק על פעולותיה והתפשטותה. במקביל, תוקם מערכת רגולטורית לפיתוח ושימוש בבבוטים, שתאפשר יישומים עתידיים.

115 מיליון שקל יושקעו על ידי המדינה במאגד טכנולוגי-מדעי באופיו שאמור לקדם במקביל שתי טכנולוגיות קוונטיות - יונים לכודים ומוליכי על - ולבדוק מי מהן טובה יותר.

המאגד הטכנולוגי - הוא יוזמה מחקרית שבה רשות החדשנות מעודדת אקדמיה מצד אחד וחברות מן הצד השני לשבת ביחד ולפתח פתרונות. הצדדים מגישים לרשות החדשנות יעד ותוכנית עבודה, ורשות החדשנות ממנת 65% מהפרויקט מתקציבה, לפי אבני דרך של הפיתוח. המטרה בפרויקט הזה היא שבעוד כשלוש שנים יהיה מחשב קוונטי כחול לבן מלא פועל בישראל באחת מהטכנולוגיות לפחות.

הפיתוח הטכנולוגי ייתמך על ידי קבוצות אקדמיות מובילות ממגוון גופי מחקר: האוניברסיטה העברית, מכון ויצמן, אוניברסיטת בר אילן, הטכניון ובית החולים סורוקה. תוצרי המאגד עתידים לכלול הדגמות טכנולוגיות מערכתיות של מערכות מחשוב קוונטי ברמה של עשרות קיוביטים, שעל פי רשות החדשנות "יסייעו לקדם את התעשיות הישראליות אל השורה הראשונה בחזית המדעית והטכנולוגית".  לצורך הקמת המאגד חברו חמש חברות טכנולוגיה ישראליות: חטיבת אלתא של התעשייה האווירית, רפאל, קוונטום ארט, קלאסיק וקדמה.

אופיר עזריאל מונה למנכ"ל חברת אסטרוסקייל ישראל, מובילת השוק בשירות לוויינים וקיימות מסלולית ארוכת טווח. הוא יחליף את אריה הלזבנד שהודיע על פרישתו וישמש מעתה כיועץ בכיר לחברה העולמית.

עזריאל בוגר תוכנית "תלפיות" של האוניברסיטה העברית, בעל ניסיון של 20 שנה בתעשיית החלל הישראלי. בשבע השנים האחרונות מילא את תפקיד סמנכ"ל הטכנולוגיות וסגן נשיא להנדסה, במסגרת אסטרוסקייל ישראל ובגלגולה הקודם כאפקטיב ספייס, טרם נרכשה על ידי אסטרוסקייל העולמית. הוא ליווה את הלזבנד במהלך תהליכי הרכישה והמיזוג של החברה ופעל יחד עימו לבניית מעבדה לתכנון מכני, ייצור והרכבה של מערכות חלל תקניות ומעבדה רובוטית לראיה ממוחשבת. התוצרים הסופיים של שני המתקנים החדשים ישולבו בלווייני השירות של אסטרוסקייל, המתוכננים להאריך חיים של לוויני תקשורת.

בקרן א-פוליטית (Apolitical Foundation) מנסים ללמוד מחוקרות וחוקרים מרחבי העולם כיצד לטפח בצורה הטובה ביותר פוליטיקאים מייצגים ומושכלים. הקרן הכינה רשימה של 50+1 חוקרים משפיעים מרחבי העולם. רשימה זו כללה במקור 50 חוקרות וחוקרים אך הורחבה כדי לתת זרקור מיוחד לדר' אנדריאה רומל. ברשימה נכללו רק חוקרת אחת וחוקר אחד ישראלים ושניהם בוגרי האוניברסיטה העברית! איזה כבוד! 

ברשימה נכללו: דר' יעל שומר, מרצה בכירה בבית הספר למדעי המדינה, ממשל ועניינים בין-לאומיים מאוניברסיטת תל אביב וחוקר שלנו - פרופ' גדעון רהט, יושב ראש המחלקה למדעי המדינה של האוניברסיטה העברית בירושלים.

חברת Poultry by Huminn, אשר הוקמה בשיתוף חברת Huminn ומכון וולקני, דיווחה על הישג המשמעותי - היא הצליחה להביא לפתרון לבעיית רווחת החי החמורה בתעשיית העופות, ומייתרת כל צורך במיונם והשמדתם של כ-7 מיליארד אפרוחים זכרים בני יומם בכל שנה, הנחשבים "תוצר לוואי מיותר" בתעשיית ביצי המאכל.

החברה, יחד עם צוות חוקרים ממכון וולקני בראשות בוגר העברית ד״ר יובל צינמון הגיעו לפתרון המבוסס על טכנולוגיה שמעבירה תכונה ביולוגית לכרומוזומי המין של התרנגולת גולדה, כך שכל העוברים הזכרים שלה לא מתפתחים. בדרך זו, בנוסף לשיפור רווחת החי - מפחיתים כמעט במחצית את המשאבים הרבים הדרושים להדגרה, ואת עלויות המיון והשמדת האפרוחים הזכרים.

לפני כשלושה חודשים עינב נקסון מונתה לתפקיד הנספחת הכלכלית וראשת נספחות משרד הכלכלה והתעשייה הישראלי בהונג-קונג. עינב בוגרת קורס נספחים של המשרד הכלכלה והתעשייה לשנת 2020, שימשה בתפקידה האחרון כצוערת בדסק אירופה במינהל סחר חוץ שבמשרד הכלכלה והתעשייה. במסגרת זו קידמה פרויקטים רבים ומגוונים, לרבות פרוייקטים בתחום התשתיות הלאומיות והתחבורה החכמה. טרם הצטרפותה למסלול להכשרת נספחים כלכליים, שימשה עינב כמנהלת פרויקט הנתיבים המהירים לגוש דן בחברת "ענבל" – זרוע ביצוע של אגף החשב הכללי (חשכ"ל) במשרד האוצר. עינב בעלת תואר ראשון ביחסים בין-לאומיים ומינהל עסקים ותואר שני במינהל עסקים עם התמחות במימון וחקר ביצועים, שניהם מהאוניברסיטה העברית. 

מאחלים הצלחה רבה בתפקיד החדש!