חדשות בוגרי העברית

חתני פרס נוספים הם: פאנגיו ליו (אוניברסיטת רוקפלר), אנה-קתרינה פפיצנר (אוניברסיטת ז'נבה), כריסטופר רינקמאייר(EMBL), ואיו מייני רקדל (אוניברסיטת הרווארד) ופטריק צ'יטווד (MRC LMB).

בשל המספר הגבוה של מועמדים יוצאי דופן לא היה ניתן להעניק את הפרס לחוקרים נפלאים נוספים. ועדת הפרס החליטה לציין במיוחד שישה חוקרים נוספים הראויים להכרה מיוחדת. בוגרת האוניברסיטה העברית - יעל כורם היא אחת מהחוקרים המיוחדים האלה. ד"ר כורם היא חוקרת במכון ויצמן למדע.

לפרטים נוספים על הפרס ועל הזוכים >>> 

 

 

 

לידה מוקדמת היא הבעיה הנפוצה והיקרה ביותר במיילדות, ושכיחות הלידה המוקדמת לא השתנתה מזה עשרות שנים. נכון להיום, אין פתרון רפואי יעיל למניעת התופעה ועלות הטיפול בפגים היא כפי עשרה מעלות הטיפול בילוד מלא.

הסטארט-אפ עורך כעת ניסוי בטיחות קליני בנשים שעומדות לעבור כריתת רחם. בשנה הבאה מתוכנן ניסוי קליני בנשים הרות בסיכון ללידה מוקדמת.

"כל שבוע נוסף ברחם הוא קריטי להתפתחות העובר, ושבוע אחד נוסף יכול להיות ההבדל בין תינוק שגדל בריא לתינוק הסובל ממגוון בעיות במהלך חייו", אמר מייסד ומנכ"ל הסטארט-אפ דוד ששר. "בין 9% ל -17% מכלל ההריונות נמצאים בסיכון ללידה מוקדמת. כיום אין פתרונות מוצלחים ומערכות הבריאות נואשות מכך. רופאים מובילים בישראל ובעולם רואים במוצר שלנו פריצת דרך.”

ששר קיבל את התואר ברפואה מהאוניברסיטה העברית בירושלים ומוסמך במועצה למיילדות וגינקולוגיה. הוא בעל תואר שני במנהל עסקים מבית הספר למנהל עסקים קלוג-רקנאטי ותואר שני בהנדסת ביו-רפואה מהטכניון.

לכתבה מלאה >>>

עדי קול: "רוב החוויות שאנחנו חווים לאורך חיינו יקוטלגו כזיכרונות קצרי טווח וייעלמו עם הזמן, אך חלק מהחוויות יעברו תהליך של התייצבות במוח שלנו ויהפכו לזיכרון ארוך טווח שנוכל לשלוף שבועות ולפעמים אפילו עשרות שנים אחרי שקרו, גם אם היו חד פעמיים". 

פרופ' ענבל גושן הסבירה את החדשנות של תוצאות הניסוי: "מצאנו לראשונה שבזמן למידה ישנה פעילות גם בהיפוקמפוס וגם בקורטקס. כאשר עשינו מניפולציה על אסטרוציטים בהיפוקמפוס, גילינו שהפעילות בקורטקס ירדה משמעותית. כלומר, האסטרוציטים מנעו מתאי עצב בהיפוקמפוס לשלוח עותק של הזכרון לקורטקס ובכך בלמו את תהליך היצירה של הזיכרון ארוך הטווח". קול הוסיפה "כבר זמן רב שהקהילה המדעית מנסה להבין כיצד מוחלט אילו חוויות יצרבו בזכרון שלנו לזמן רב ואילו לא. תוצאות המחקר הזה חושפות שהאסטרוציטים בהיפוקמפוס לוקחים חלק בהחלטה הזו כבר בזמן שאנחנו חווים חוויות חשובות. במידה וההחלטה חיובית לגביי ארוע מסוים, הוא יעבור במקביל שני תהליכים – האחד הפיכתו לזכרון קצר טווח, והשני כמועמד לארוך טווח".

לקריאה נוספת >>>
למאמר מלא >>>

 

ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד אבי חימי: "אני מברך את המצטרפים החדשים למשפחת עורכי הדין בישראל ומאחל להם הצלחה בדרכם החדשה. מיומי הראשון בתפקידי כראש הלשכה פעלתי להקמת ועדה ציבורית שתסדיר אחת ולתמיד את מסלול הכשרתם של הסטודנטים למשפטים, ואני שב וקורא להקמת ועדה ציבורית כזו היום. מסקנות הוועדה יוכלו למנוע עוגמת נפש ואי-ודאות בקרב אלה המבקשים להיכנס בשערי המקצוע, לצד הבטחת איכות המקצוע ויצירת מסלול הכשרה מתאים וראוי".

לכתבה המלאה >>>

.

 

 
*** מתקדמים ללימודי הוראה ***
למחפשי יציבות וביטחון תעסוקתי, ערך ומשמעות - עכשיו זה הזמן לתעודת הוראה. התקופה הנוכחית היא תקופה מאתגרת, וככזו היא דווקא מאפשרת לנו בירור  מחודש של ההעדפות שלנו ושל דרכי הפעולה. התקופה הזו מאפשרת לנו לחשוב - איפה אנחנו רואים את עצמנו בעתיד? ומה באמת חשוב לנו?
אחרי שכבר צברתם ידע רב במהלך התואר, גיליתם תיאוריות וגישות מכל כך הרבה עולמות - האפשרות להיות מורה, ללמד ולהשפיע על דור העתיד שלנו, הופכת ליותר ויותר רלוונטית. 
 
אנו שמחים להציג את האפשרות ללימודי הוראה באוניברסיטה העברית. הלימודים מקנים תעודת הוראה לבתי ספר על-יסודיים, והם משלבים התנסות בהוראה מודרכת עם קורסים בנושאי חינוך ופדגוגיה. לכל סטודנט להוראה מוצעת תוכנית המותאמת לרקע האקדמי שלו. למחלקה יכולים להתקבל בוגרי תואר ראשון. ניתן לסיים את הלימודים במהלך שנה אחת (ימי הלימודים: ראשון וחמישי). לסטודנטים מוצעים מגוון מלגות ע"י האוניברסיטה ומשרד החינוך.
דף התכנית עם מידע נוסף: https://bit.ly/2ZkZG4w
יצירת קשר: saskiad@savion.huji.ac.il

*** iTeach-JLM - תוכנית ירושלמית להכשרת מורים להוראת השפה האנגלית ***
סיימתם תואר בבלשנות או באנגלית? בעלי תואר אחר ואתם דוברי אנגלית מצוינת? רוצים להבטיח לעצמכם מקום עבודה כבר בתחילת הלימודים? זה כנראה בשבילכם.
 
איך זה עובד?
בשנת הלימודים הקרובה תיפתח תכנית לקבלת תעודת הוראה באנגלית לבתי הספר העל-יסודיים. הסטודנטים שיתקבלו יהנו ממגוון  מלגות לעבוד לפחות שנתיים במערכת החינוך הירושלמית. מועמדים שיתקבלו לתכנית ישולבו במהלך שנת ההכשרה (תשפ"א) בבית הספר המיועד לקלוט אותם לעבודה כמורים בסטאז' בשנת תשפ"ב.
בשנת ההכשרה (תשפ"א) יכללו הסטודנטים במסגרת תכנית אקדמיה-כיתה של האוניברסיטה העברית, המאפשרת התנסות אינטנסיבית בבתי הספר בעיר וליווי פדגוגי צמוד. בשנת ההתמחות (תשפ"ב), במקביל לעבודה בשכר בבתי הספר, ילוו הסטודנטים בסדנת סטאז' של האוניברסיטה.
לפרטים נוספים: https://bit.ly/3igsDG5 
יצירת קשר: frieda.amitai@mail.huji.ac.il

נשמע לך? עכשיו זה הזמן להתחיל!
ההרשמה לשנת הלימודים הקרובה מסתיימת...

 

מחקר הוא תוצאה של שיתוף פעולה אקדמי בינלאומי פורה, בן מספר שנים. הוא נערך על ידי רומן ז'ורבל בהנחיה והובלה של פרופ' פורת ובשיתוף עם פרופ' אלכסנדר (סשה) קוטליאר מאוניברסיטת תל אביב, ועם חוקרים מקפריסין, מספרד, מארצות הברית ומהודו. בפרט, הוא נערך בשיתוף ובהשראה של פרופ' יוסי שפרלינג ז"ל ממכון ויצמן והמאמר מוקדש לזכרו.

לכתבה מלאה >>>

 

Better Juice - החברה יצרה תהליך המרה ביו אנזימטי המשתמש במיקרואורגניזמים טבעיים שאינם GMO כדי להמיר פרוקטוז, גלוקוז וסוכרוז לסיבים תזונתיים פרה-ביוטיים ולמולקולות אחרות שאינן ניתנות לעיכול.

ChickP - החברה יצרה מבודדי חלבון חומוס המשמשים ליצירת מוצרי חלב, בשר וביצה על בסיס צמחי. הטכנולוגיה החדשה של חלבון צמחי, פותחה על ידי הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה של האוניברסיטה העברית בירושלים. היא משתמשת במנגנון מקורי כדי להפיק עד 90% חלבון טהור מזרע החומוס.

לכתבה מלאה >>>

צילום: יח"צ

 

השנה בעקבות התפשטות מגפת הקורונה, הכנס יערך באופן מקוון בין התאריכים ה- 4-9.11.2020. למידע נוסף על הכנס והתחרות. 

המעבדה הישראלית נערכת על ידי מאגד JLM-Impact המובל על ידי האוניברסיטה העברית בירושלים, בצלאל - אקדמיה לאמנות ועיצוב, עזריאלי - מכללה אקדמית להנדסה.  אירוע הגמר הישראלי יערך ב-15.9.2020 בשעה 10:00 באופן מקוון. 

הזוכה במקום הראשון בתחרות יזכה ב:

• הצגת הרעיון והמיזם והתמודדות בתחרות כנס Falling Walls הוירטואלי
• פרס בשווי 10,000 ש"ח
• ליווי מקצועי מטעם הגופים בתחומי סטוריטלינג, ייעוץ פיננסי ומשפטי, ייעוץ עסקי
• וידאו מקצועי המציג את המיזם שישותף בפלטפורמות הדיגיטליות של ארגון Falling Walls ובפלטפורמות הדיגיטליות של השותפים במאגד. 
• כל הפיינליסטים יכולים להכנס אוטומטית לוועדת המיון הסופית של AtoBe למחזור 7#

על מנת להגיש מועמדות הנכם נדרשים לעמוד באחד או יותר מהתנאים הבאים:

יש לכם תואר ראשון ולא עברו יותר מ-10 שנים מאז קבלת התואר. 
יש לכם תואר שני ולא עברו יותר מ-7 שנים מאז קבלת התואר.
יש לכם תואר שלישי ולא עברו יותר מ-5 שנים מאז קבלת התואר.
אתם כעת סטודנטים או פוסט-דוקטורנטים פעילים.
לפרטים נוספים והגשת מועמדות (ההרשמה לתחרות פתוחה עד לתאריך 15.08.20)

מייל ליצירת קשר: fallingwalls@innovate.huji.ac.il

מינויה כיו"ר הותמ"ל מבשר את השינוי שעומד לחול בוועדה הזו. במסגרת תפקידה הקודם הייתה אחראית על מחקרים בנוגע לרשויות המקומיות שעתידות לקרוס, עקב תהליכי בנייה מואצים שמתחוללים בהן בשנים האחרונות, בעיקר בגלל הסכמי הגג אך בין היתר גם בגלל הותמ"ל, שבראשה היא עומדת לעבוד.

דרעי אמר כי "אדית בר היא דוגמה למשרתת ציבור שיש לה ראייה מקיפה בתחום כלכלת השלטון המקומי והפיתוח המוניציפלי. אלה ישלימו את העשייה המשמעותית של הצוות המקצועי בוותמ"ל הפועל בתחום התכנון. בעידן בו חוסר הוודאות גדול בשוק הדיור ובכלל, מינויה מהווה עוגן ויציבות. אדית בר תוכל לקדם את הוותמ"ל לעידן חדש ונכון יותר, המשלב בין צורכי התכנון הארציים וצורכי השלטון המקומי.

אדית בר, יו"ר הותמ"ל / צילום: ליאור מזרחי

 

במקצה המינויים הנוכחי, נבחר הנספח הכלכלי אשר יקים את הנספחות הכלכלית החדשה של משרד הכלכלה והתעשייה במנילה, בירת הפיליפינים זאת במטרה להרחיב את פעילותן של חברות ישראליות באחד השווקים הצומחים והאטרקטיביים באסיה, עם צמיחה כלכלית שנתית ממוצעת של 6.2% בשנה בעשור האחרון, תעשיית שירותים צומחת, שיעורי אבטלה נמוכים וכן מדדים כלכליים חיוביים נוספים.

תומר היווי (בוגר העברית), הנספח הכלכלי המיועד למנילה, הפיליפינים, אמר: "פתיחת נספחות כלכלית חדשה במנילה היא בשורה חשובה עבור התעשייה הישראלית. הצמיחה הכלכלית בפיליפינים בשנים האחרונות, העלייה בהיקפי הסחר עם ישראל והיחסים הטובים בין המדינות – כל אלו מהווים הזדמנות עבור חברות הייצוא הישראליות לאתר שותפים עסקיים חדשים ולהגדיל את נפח הפעילות העסקית. אעשה כל שביכולתי על מנת לפתוח דלתות לחברות ישראליות וכן לחזק את הקשרים הכלכליים בין ישראל לפיליפינים."

לכתבה מלאה >>> https://bit.ly/2EfT5Au

 

"יש לנו פרוטוקול יעיל להפקת RNA, מהיר פי 4 מהפרוטוקול הנוכחי אם הוא מתבצע באופן ידני, ואף יכול להגיע למהירות פי עשרה בביצוע רובוט, שמתבסס על חרוזים מגנטיים. הפרוטוקול כבר עבר סדרה של בדיקות בבית החולים הדסה על מאות דגימות, ועכשיו הופך למבצעי". כך אומרת ד"ר נעמי חביב מהמרכז לחקר מדעי המוח באוניברסיטה העברית, שפיתחה את שיטת הבדיקות החדשה יחד עם פרופ׳ ניר פרידמן מהמכון למדעי החיים ביה"ס להנדסה ומדעי המחשב באוניברסיטה העברית. 

לכתבה המלאה >>> https://bit.ly/32W2tUa