חדשות בוגרי העברית

במסגרת המחקר, נתנו החוקרים ל-90 מטופלים – 30 בריאים, 30 עם עששת ו-30 עם מחלת חניכיים – לנשוף לתוך שתי שקיות אוויר; שקית אחת נבחנה באף אלקטרוני – מתקן בגודל מחשב נייד שפיתח פרופ' חוסאם חאיק מהטכניון, אשר מכיל צינורית שנושפים לתוכה וננו-חיישנים שכל אחד מהם נקשר לתרכובות אורגניות מסוימות. שקית האוויר השנייה נבחנה במכשיר כרומטוגרפיה של גז (ספקטרומטריית מסה), שמפריד בין מולקולות נדיפות, מזהה ומכמת אותן. בשתי הבדיקות גילו החוקרים כי כל קבוצת מטופלים מאופיינת במולקולות נדיפות אחרות, וכי יש מולקולות שמאפיינות את החולים בלבד.

בעקבות תוצאות אלה החליטו החוקרים לערוך מחקר גדול יותר, שמתקיים בימים אלה, בתמיכת הקרן הלאומית למדע. במסגרת זו  ייבחנו המולקולות הנדיפות של 300 מטופלים שמצבם הרפואי לא ידוע במכשיר ששמו סניפון, שפותח גם הוא בידי פרופ’ חוסאם חאיק. פרופ’ חורי-חדד אומרת שמדובר במכשיר בינה מלאכותית שגודלו כשל סמארטפון. "אפשר ללמד אותו לזהות מולקולות נדיפות, לאפיין אותן לפי מחלות אורליות שונות ולכמת אותן. המטרה היא שכל אדם יוכל להשתמש בו באופן שגרתי או תקופתי, בביתו או במרפאה – לנשוף לתוכו ולדעת (למשל באמצעות צבע מסוים שמתקבל לאחר הנשיפה) אם חל שינוי במצב הפה שלו. כלומר, זה אמור להיות כלי נגיש וקל לשימוש שיתרום לאבחון מוקדם של מחלות אורליות, ובהן אף סרטן הפה".

פרופ' יעל חורי-חדד בעלת תואר דוקטור לרפואת שיניים ודוקטורט במדעים ביו-רפואיים ברפואת שיניים של האוניברסיטה העברית.

למקור >>>
צילום: האיגוד הישראלי לשיקום הפה

עופרה שטראוס יו"ר דירקטוריון קבוצת שטראוס: "אני שמחה לבשר על מינויו  של שי באב"ד למנכ"ל החדש של קבוצת שטראוס – מינוי מנכ"ל הוא רגע מרגש לכולנו. שי יחליף את גיורא בר דעה שיחד עם ההנהלה הוביל בשנה האחרונה את בניית החזון והאסטרטגיה של הקבוצה לשנים הקרובות. שי יצטרף לקבוצה המדהימה של המנהלים ואנשי החברה במסע להמשך צמיחה ומצוינות. שי מביא עמו ניסיון בניהול מערכות מורכבות, הכרות עם הכלכלה והמשק בישראל ובעולם אשר בשילוב הידע והניסיון של עשרות המנהלים בשטראוס, יאפשרו לנו לקחת את הקבוצה קדימה בשנים הבאות".

באב"ד מסר לאחר המינוי כי "אני מודה לדירקטוריון שטראוס ולעומדת בראשו, עופרה שטראוס על הבעת האמון. שטראוס הינה אחת החברות המובילות והחשובות במשק הישראלי, אשר מהווה אבן דרך בתעשייה הישראלית ובהיסטוריה של מדינת ישראל - חברה המשלבת בתוכה ערכים, ציונות ועשייה יוצאי דופן. אני נרגש מההזדמנות לקבל עלי את תפקיד מנכ"ל הקבוצה ולהוביל אותה יחד עם אנשיה לצמיחה ולמצוינות בשנים הבאות".

ברכותינו!

צילום: ויקיפדיה
כתבה מלאה >>>

למקור >>>

כמו כן, המוזיאון יציג את מורשתו, פועלו ומחקריו של זוכה פרס נובל פרופ' אלברט איינשטיין. בעזרת שיטות תצוגה מודרניות, הדגמות מדעיות ומסמכים מקוריים תוצג תרומתו האדירה של איינשטיין למדע, את השפעת התגליות שלו על חיינו היום, את העניין שלו בנושאים שהיו בזמנו על סדר היום של האנושות, את הפעילות הציבורית שלו, ואת הקשר העמוק שלו עם גורלו של העם היהודי, עם מדינת ישראל ועם האוניברסיטה העברית. 

הקהל יוכל לבקר בספרייה הפרטית המשוחזרת של איינשטיין, להיכנס למשרדו המשוחזר, ואף לעיין במסמכים מקוריים. מנהלי הפרויקט מצפים שבית אלברט איינשטיין יהפוך גם לאבן שואבת לתיירות ולחיזוק המתחם הממשלתי והאקדמי במרכז ירושלים. סך התקציב הממשלתי שיוקצה לפרויקט עומד על 22.5 מיליון שקלים, מול 41 מיליון שקלים שיוקצו לפרויקט מצד האוניברסיטה העברית. 

ראש הממשלה יאיר לפיד: "מדינת ישראל חולקת היום כבוד למורשתו ופועלו של גדול המדענים בהיסטוריה - פרופ' אלברט אינשטיין. אין יותר מתאים מההחלטה שאישרנו זה עתה בממשלה, ביום פתיחת שנת הלימודית האקדמית. כולי תקווה שהמוזיאון יהיה כתובת לדור הבא במדינה, וכך יוכל ללמוד על הישגיו פורצי הדרך והאופן בו שינה אינשטיין את העולם כולו. אני מברך את ראש הממשלה החליפי נפתלי בנט על קידום והובלת ההחלטה החשובה הזאת ואת כל השותפים לדרך".

שר האוצר, אביגדור ליברמן: "אין מקום מתאים יותר להקמת מוזיאון לאחד מגדולי הפיזיקאים בכל הזמנים ואחד המוחות המבריקים שקמו לעם היהודי, אלברט איינשטיין, מאשר בלבה של האוניברסיטה העברית בירושלים. השקעה במוזיאון שיציג את מורשתו ופועלו של אינשטיין, שהישגיו המדעיים שינו את עולם הפיזיקה ומשפיעים עד היום, תביא לחיזוק האקדמיה הישראלית ותזכיר לכולנו את חשיבותה של הקניית השכלה מדעית ברמה הגבוה ביותר".

שר הבינוי והשיכון, ירושלים ומורשת, זאב אלקין: ״ביום פתיחת שנת הלימודים האקדמית, אנו מביאים החלטה משמעותית לחיזוק האקדמיה הישראלית, בירת ישראל והאוניברסיטה העברית. הקמת בית אלברט איינשטיין וקביעת בית קבע לארכיונו המלא תחזק את מעמד האקדמיה הישראלית בכלל והאוניברסיטה העברית בפרט בזירה הבין-לאומית, תחזק את מעמדה הבין-לאומי של ירושלים כבירת ישראל, ותביא עשרות אלפי תיירים שיגיעו למוזיאון הייחודי. אני מודה לשותפים בממשלה ובאוניברסיטה לפרויקט המיוחד, וכבוגר ומרצה לשעבר באוניברסיטה העברית מאחל הצלחה רבה למאות אלפי הסטודנטים שהחלו היום את לימודיהם באקדמיה״

פרופ' אשר כהן, נשיא האוניברסיטה העברית, ציין כי: "מורשת המצויינות המחקרית והאקדמית של אלברט איינשטיין, מתומכיה הבולטים של מדינת ישראל ומאבות המייסדים של האוניברסיטה העברית, מצויה בכל אחת מאבני היסוד עליה מושתתת האוניברסיטה העברית. הישגיו המדעיים של איינשטיין, ששינו את עולם הפיזיקה משפיעים עד היום על החיים של כל אחד ואחת מאיתנו - מתחום הלייזר, דרך אנרגיה גרעינית וטיסות לחלל. מקורם של כל אלה ועוד בתאוריית היחסות שפיתח בראשית המאה הקודמת. בשמי ושם קהילת האוניברסיטה העברית אני רוצה להודות לממשלת ישראל על קידום מוזיאון שישמר ויוקיר את מורשתו של גדול המדענים של זמננו".
 

"ארכיאו-לוגו!" איזה כוכבים מרכיבים את הלוגו של חברת המכוניות "סובארו"? מי זאת הדמות המסתורית שמופיעה בסמל של מותג האופנה "ורסאצ'ה"? מה מקור השם של מותג הספורט הידוע "נייקי" ואיך כל אלו קשורים למוזיאון ארצות המקרא? הצטרפו למסלול מפתיע בעקבות המקור וההשראה של השמות והלוגואים של כמה מהגופים והחברות המוכרים ביותר בעולם.

"אוצרות המוזיאון" מסלול מרתק בעקבות הפריטים הייחודיים בתצוגת הקבע של המוזיאון והסיפורים שמאחוריהם. פריטים שאין רבים כמותם בעולם, עבודות אמנות ייחודיות, וגם מוצגים קטנים שדרכם ניתן פתאום לראות מהפכות גדולות...

"המוצג שלי" מסלול במבט אישי בו נגלה מה המוצג שכל אחד מצוות המוזיאון אוהב במיוחד... או כי הוא הזכיר לה חפץ שעבר במשפחה, כי בזכותו הלך ללמוד באוניברסיטה, כי הוא מעורר בו שמחה, או רק בזכות זה שהסיפור ההיסטורי שעמד מאחוריו מרתק אותו כל כך. כל אחד והמוצג שלו.

מסלולים לסיור עצמאי | ללא תשלום

"בשביל הסנהדרין" - סדרת הרצאות מיוחדת בשיתוף עם רשות העתיקות 

2.11 – מקדש, תיאטרון ורחוב: ירושלים בימי הבית השני והתקופה הרומית המאוחרת – חידושים בארכיאולוגיה, ד"ר ג'ו עוזיאל, רשות העתיקות
9.11 – נכנס יין יצא סוד: כרם ביבנה לאורך התקופות, ד"ר אלי הדד, (חוקרים שותפים: ליאת נדב זיו וד"ר ג'ון זליגמן), רשות העתיקות 
16.11 – מתגלגלים לגליל: הסנהדרין מירושלים, עוברים דירה או גלות כפויה? ד"ר חגי עמיצור, ראש המכון ללימודי הגליל
23.11 – מערכות המסתור לאורך לשביל הסנהדרין: יהודי הגליל בזמן המרידות ברומאים, פרופ' ינון שבטיאל, המכללה האקדמית צפת
30.11 – מושב הסנהדרין: גילויים וכינוסים באושה העתיקה, יאיר עמיצור, רשות העתיקות
7.12 – אוֹצְרוּת אוֹצְרוֹת שביל הסנהדרין: סיפורה של תערוכה, ד"ר עינת עמבר-ערמון, רשות העתיקות

*הצפייה בזום בסדרה זו בחינם!

חנוכה: 14.12 – הסיפור שאחרי חנוכה: מסעות יהודה המקבי ויוחנן הורקנוס לארץ אדומיאה, סער גנור, רשות העתיקות

הדרכות יומיות לקהל הרחב | כלולות במחיר הכניסה למוזיאון:
בעברית: ראשון-שישי בשעה 11:00 | רביעי גם בשעה 18:00 | שבת בשעה 11:30
באנגלית: ראשון-שלישי ושישי בשעה 11:30 | רביעי גם בשעה 17:30

העשירו את הביקור במוזיאון:
"החווייה הדיגיטלית שלכם במוזיאון" – מדריך דיגיטלי לתערוכות, משחקונים וחידונים במכשיר הטלפון החכם שלכם. מידע בקופות המוזיאון | ללא תשלום נוסף

בוגרי העברית זכאים להטבה מיוחדת >>>

במסגרת שיתוף הפעולה, שיתפרס על פני שלוש שנים, ייערכו  מחקרים למציאת פתרונות חדשים בעולם הבינה המלאכותית בשלושה תחומים עיקריים: עיבוד שפה טבעית, האצת גילויים לפיתוח תרופות ומחשוב רב-ענני (Multi-Cloud) שיתמוך בחישובי בינה מלאכותית מבוזרים. IBM תממן את עבודת המחקר שיבצעו דוקטורנטים בפקולטות שונות בטכניון ובאוניברסיטה העברית בהשקעה של מיליוני שקלים.  

פרופ' אשר כהן, נשיא האוניברסיטה העברית, ציין כי: "השילוב של חברת טכנולוגיה מובילה כמו IBM יחד עם החוקרים והחוקרות המצויינים שלנו, הוא שילוב שנותן מענה אופטימלי למהפכת המידע והמהפכה החישובית. עם הביקוש ההולך וגובר לרופאים חישוביים המתמחים בלמידה ממוחשבת אלגוריתמיקה ומדעי המחשב, החיבור לחברת הטכנולוגיה IBM כבר בשלבים מוקדמים של המחקר, יוביל לפריצות דרך יוצאות דופן במדע וברפואה".

פרופ' קובי רובינשטיין, המשנה לנשיא הטכניון למחקר, אמר: "לטכניון ולמעבדת המחקר של IBM קשרים הדוקים וחמים כבר שנים רבות, עוד מאז הקמתה. בשנים האחרונות מתקיימת בטכניון פעילות מעמיקה ונרחבת ב-AI במגוון תחומים. שיתוף הפעולה עם IBM, אותו יובילו חוקרים העוסקים בתחום, יהווה מכפיל כוח למחקר ולפיתוח בתחום. אנו מברכים על שיתוף הפעולה המחקרי שיתרום רבות לשני הגופים".

ד"ר איה סופר, מנהלת המעבדה בישראל וסגנית נשיא עולמית לבינה מלאכותית בחטיבת המחקר של IBM ובוגרת האוניברסיטה העברית, בירכה על שיתוף הפעולה: "תעשיית ההייטק הישראלית מקבלת היום חיזוק משמעותי להמשך הצלחתה. שיתוף הפעולה עם הטכניון והאוניברסיטה העברית יוליד כאן כישרונות חדשים ומלומדים, אשר יבצעו מחקרים פורצי דרך למינוף הבינה המלאכותית ושיפור חיינו. אני גאה בחטיבת המחקר העולמית של IBM שהחליטה להשקיע במהלך החשוב הזה שיזמנו". 

המחקר הנוכחי, שהתפרסם בכתב העת המדעי Proceedings of the National Academy of Sciences והתבצע בשיתוף פעולה של האוניברסיטה העברית עם המחלקה למדעי המוח שבאוניברסיטת בראון שבארה"ב, התבסס על מחקרי עבר בחיות שמצאו כי ישנם חלקים במוחם של בעלי חיים, הרגישים לעוצמת האור בסביבה. המחקרים חשפו כי ישנה רשת עצבית בקליפת המוח, שמעבר של אור דרכו משפיע על מצב הרוח. הפעלה מוגברת של הרשת העצבית הובילה לדיכאון, ולעומת זאת, השתקה של הרשת העצבית הגנה על החיות מפני דיכאון.

במחקר הנוכחי, החוקרים בחנו האם קיימת רשת עצבית דומה בקרב בני אדם, והאם גם בקרבם הפעילות העצבית בקליפת המוח מושפעת מעוצמת האור בסביבה. לשם כך, השתמשו ד"ר סבח וצוות החוקרים בשיטה המכונה "דימות תפקודית" (fMRI), המודדת את זרימת הדם במוח ומשמשת כמדד לפעילות עצבית. עשרים מתנדבים השתתפו בניסוי שבמהלכו הם הוכנסו לסורק fMRI אשר מדד את פעילות המוח שלהם בתגובה לתאורה בעוצמות אור שונות. החוקרים גילו 26 אזורי מוח שונים שהפעילות העצבית בהם עלתה או ירדה ככל שעוצמת התאורה השתנתה. המחקר גילה כי חשיפה לאור דיכאה את הפעילות העצבית במוח.

ד"ר סבח מוסיף כי "להפתעתנו, השפעת האור על הפעילות העצבית הייתה ארוכת טווח והפעילות העצבית באזורים אלו נשארה נמוכה אפילו לאחר שהאור כבה. כלומר, גם חשיפה קצרה לאור יכולה להשפיע על הפעילות בקליפת המוח הקדמית". ד"ר סבח סיכם את המחקר וטען כי החשיפה לאור משפיעה על בני האדם באופן דומה להשפעתם של תרופות נוגדות דיכאון, "ידוע שהפעילות העצבית באזורים אלו בקליפת המוח הקדמית, שנמצאו רגישים לאור, גבוהה יותר בבני אדם הסובלים מדיכאון. לעומת זאת, מתן תרופות נוגדות דיכאון והתאוששות מדיכאון מוביל לירידה בפעילות העצבית. לכן, בדומה להשפעה של נוגדי דיכאון, גם אור מדכא את הפעילות העצבית באזורי מוח אלו".

לכתבה המלאה >>>

הלוי בעל תואר ראשון בפילוסופיה ומנהל עסקים מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ותואר שני בניהול משאבים לאומיים מהאוניברסיטה לביטחון לאומי בוושינגטון, נשוי ואב לארבעה ילדים. הרמטכ"ל היוצא, רב-אלוף אביב כוכבי, אף הוא בוגר תואר ראשון בפילוסופיה של האוניברסיטה העברית.

בראיון של הניו יורק טיימס, בשנת 2013, הלוי אמר כי הוא מצא שלימודי הפילוסופיה מועילים בהרבה לאנשי צבא מלימודי מנהל עסקים. "אנשים נהגו לומר לי שמנהל עסקים הוא בשביל החיים המעשיים והפילוסופיה היא בשביל הרוח", אמר אז הלוי לעיתון, "במשך השנים מצאתי שזה בדיוק ההפך – מצאתי הרבה יותר שימושים מעשיים לפילוסופיה".

ברכותינו!

צילום: צה"ל

מוזמנים גם לפנות אלינו בכתובת המייל - contact@startup-mapping.com

בנוסף לעבודתה המשפטית שפירא מעורבת בשלל עמותות, תוכניות וארגונים פילנתרופים בישראל. היא מכהנת כדירקטורית בקרן המשפחתית Bader Philanthropies וייסדה את המשרד הפילנתרופי מובדראת. בנוסף מכהנת בדירקטוריון הישראלי של עמותת רשת התורמים ובדירקטוריון הבין-לאומי של רשת התורמים היהודים (Jewish Funders Network), יושבת ראש דירקטוריון ימק"א בין-לאומית ירושלים וחברת הועד המנהל של עמותת עונת התרבות בירושלים. שפירא משמשת בוועדת המיזוגים והרכישות של ה-International Bar Association.

לאחרונה רכשה קבוצת הרכישה של אגודת ידידי מוזיאון ישראל יצירות עבודות אמנות ישראלית עבור המוזיאון הכוללות 17 עבודות מאת 8 אמנים ישראלים. בין היצירות שרכש המוזיאון: "אנשי כדור הארץ" של האמנית הישראלית המצליחה בעולם מיכל רובנר, חמש יצירות חדשות מאת חתן פרס ישראל דני קרוון, היצירה "טפט" של האמנית הישראלית-אירנית אלהם רוקני ועוד.

למקור >>>
צילום: מושיק ברין