בחפירה שבוצעה על ידי פרופ' יוסי גרפינקל (בוגר שלושה תארים בארכיאולוגיה וגיאוגרפיה, ודוקטורט בארכיאולוגיה מהעברית) וצוותו מהמכון לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית במקדש כנעני בתל לכיש נמצא חפץ בעל חשיבות דתית עצומה, שהיה מוחזק בידו של פסל האל שניצב בקודש הקודשים במקדש. המחקר הארכאולוגי הוביל לפרסום מדעי בכתב העת 'Antiquity'. קרא עוד אודות מטה אלוהי נחשף במקדש כנעני
החל מתשפ"א תפתח במסגרת מרכז לייפר ללימודי נשים ומגדר תכנית מוסמך חדשה בלימודי מגדר ומגוון. תכנית הלימודים במגדר ומגוון היא תכנית מוסמך ייחודית, הנשענת על שיתופי פעולה באוניברסיטה ובקהילה. משתתפות ומשתתפי התוכנית ירכשו כלים להבנת וניתוח המציאות החברתית מנקודת מבט מגדרית, המשלבת תובנות בנושאים של רב תרבותיות ומגוון, זהויות קבוצתיות ויחסים בין רוב למיעוט. התכנית תקלוט בוגרים מחוגים שונים ללא השלמות. קרא עוד אודות תוכנית לימודים מוסמך במגדר ומגוון - מרכז לייפר
השפה בה אנו משתמשים בדיאלוג שלנו עם עצמנו ועם האחר היא בעלת השפעה עצומה על מערכת היחסים שלנו עם עצמנו, עם הילדים שלנו, המטופלים שלנו, בני הזוג שלנו ושלהם עם עצמם. כל שכן כאשר זה נוגע להתמודדות עם התנהגויות אכילה, תפיסת הגוף והדימוי העצמי. מטרת התוכנית להקנות ידע תיאורטי חדש וכלים טיפוליים להתמודדות עם שפת הדיאטה, התנהגויות האכילה ובעיות בתפיסת הגוף, לפי רוח המודל הסלוטוגני לבריאות, קשיבות וקבלה. הקבוצות מכילות כמות מוגבלת של לומדים ללמידה יעילה וחווייתית. קרא עוד אודות "שפת האכילה" – שפה משנה חוויית חיים
ממאמר מדעי חדש של חוקרים מהאוניברסיטה העברית עולה כי המודלים שבעזרתם העריכו את התפשטות המגפה לא היו מדויקים והולידו תוצאות מוגזמות, ברוב המקומות בעולם כלל לא היה צורך בסגר כללי. המודלים שבהם השתמשו אותם יועצים לממשלות בתחילת המגפה היו עם טווח שגיאה עצום, בלי להביא בחשבון גורמים רבים שמשפיעים על קצב התפשטות המחלה והשפעותיה על הנדבקים, הם לא הסתמכו על נתונים אלא על השערות גורפות. כך עולה ממאמר מדעי שנעשה על ידי פרופ' דודי גרשון, פרופ' אלכס ליפטון ופרופ' חגי לוין, חוקרים מהאוניברסיטה העברית. פרופ' דודי גרשון ופרופ' אלכסנדר ליפטון מהפקולטה למנהל עסקים באוניברסיטה העברית, שניהם אנשי פיננסים ופינטק, ופרופ' חגי לוין מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית והדסה, בעל ניסיון רב בהיערכות למגיפות. לכתבה המלאה >>> קרא עוד אודות חוקרי העברית - אלה הלקחים שצריך להפיק ממשבר הקורונה
בעקבות ריבוי המחקרים וריכוז המאמצים למאבק בקורונה באוניברסיטה העברית, ביקר נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין הבוקר, יום חמישי, כ"ו בסיוון, 18 ביוני, במעבדות המחקר של המרכז לחקר מדעי המוח ע"ש אדמונד ולילי ספרא. הסיור התקיים בליווי נשיא האוניברסיטה העברית, פרופ' אשר כהן וסגן הנשיא לקשרי חוץ, יוסי גל.
לאחרונה, פרצו חוקרי האוניברסיטה העברית דרך במאבק בנגיף הקורונה. אלו פיתחו שיטה חדשה ויעילה יותר לאבחון בדיקות קורונה, הנשענת על חומרים שרובם זמינים בישראל וזולים משמעותית, ומתבצעת במהירות גבוהה יותר. ההישג אפשר למעבדת הבדיקות של בית חולים הדסה והאוניברסיטה העברית לבצע למעלה מ- 100,000 בדיקות עד כה. קרא עוד אודות נשיא המדינה במעבדות מחקר של המרכז לחקר מדעי המוח
חוקרים מהאוניברסיטה העברית מיפו לראשונה את "החומה של ג'ינגס חאן" בצפון מונגוליה, וגילו כי בניגוד להנחה הרווחת, היא לא נבנתה למטרות צבאיות, אלא לעצירת מהגרים. החומה הגדולה של סין היא אתר מוכר ורב עוצמה מבחינה בינלאומית, אך למעשה, למרות הדעה הרווחת, מדובר במספר רב של חומות שנבנו בתקופות שונות לאורך כ-2,000 שנים, ולא רק בחומה אחת ויחידה. אחד המקטעים הפחות מוכרים של החומה נבנה במהלך ימי הביניים, בין המאות ה-11 וה-13, והוא משתרע על פני יותר מ-3,500 קילומטרים. עם זאת, חלק זה אינו מתועד במקורות ההיסטוריים. מה גם שחלקים גדולים ממנו מגיעים אל מעמקי הערבה המונגולית. אחד המקטעים, שאורכו כ-750 ק"מ, וממוקם באזור נידח בגבול בין מונגוליה, רוסיה וסין, מוכר בשמו העממי בתור "החומה של ג'ינגס חאן". לכתבה המלאה >>> קרא עוד אודות מחקר ארכיאולוגי חדש של העברית
דירקטוריון בנק מזרחי טפחות בחר במינוי פנימי: משה לארי יהיה המנכ"ל הבא. לארי יחליף את מנכ"ל הבנק היוצא אלדד פרשר (גם הוא בוגר האוניברסיטה העברית), שבתורו החליף כמינוי פנימי גם כן את המנכ"ל שקדם לו, אלי יונס (ניחשתם, גם הוא בוגר העברית). בנק מזרחי טפחות נחשב לבנק השלישי בגודלו במשק והוא חווה צמיחה אדירה בשנים האחרונות, הן אורגנית והם באמצעות רכישות ומיזוגים. לארי הוביל תהליכים מרכזיים כמו האיחוד הצפוי עם בנק אגוד והיה מעורה בכל המתרחש בבנק, גם בתהליכים שלא היו כפופים לו או לחטיבה הפיננסית באופן ישיר. האתגר המרכזי שיעמוד בפני לארי הוא התמודדות עם המשבר הכלכלי. מזרחי טפחות הוא השחקן הגדול ביותר בתחום המשכנתאות, וצפויה תקופה מאתגרת בפעילות זו על רקע העלייה באבטלה, והעובדה כי תשלומי רבע מהמשכנתאות במשק הוקפאו בזמן המשבר. קרא עוד אודות מנכ"ל בנק מזרחי טפחות - בוגר העברית
קרן טרנר-אייל כיהנה עד כה בתפקיד מנכ"לית משרד התחבורה וזאת לאחר שביצעה בעבר תפקידים בכירים במשרד התחבורה, לשם הגיעה ממשרד האוצר. כעת טרנר-אייל נמצאת בחופשת לידה לאחר שילדה בחודש שעבר. היא תחליף במשרד האוצר את המנכ"ל שי באב"ד, המשלים כמעט חמש שנות כהונה תחת השר היוצא, משה כחלון.
טרנר-אייל החלה את דרכה המקצועית באגף התקציבים, שם שימשה רפרנטית בתחום התחבורה ורכזת בתחום העובדים הזרים. ב-2011 עברה טרנר למשרד התחבורה ושימשה סמנכ"לית לנושאי תשתיות, ב-2012 מונתה על-ידי השר כ"ץ למשנה למנכ"ל וב-2016 קודמה על-ידיו למשרת מנכ"לית המשרד. היא בעלת תואר ראשון בכלכלה ומינהל עסקים ותואר שני (MBA) במינהל עסקים, שניהם מהאוניברסיטה העברית בירושלים. קרא עוד אודות מנכל"ית משרד האוצר - בוגרת העברית
ועדת פרס א.מ.ת., המכונה "פרס נובל ישראלי" המוענק על הצטיינות בהישגים אקדמיים ומקצועיים בעלי השפעה מרחיקת לכת ותרמו תרומה משמעותית לחברה הישראלית, הכריזה על זוכי הפרס לשנת 2020 בחמש קטגוריות: תרבות ואמנות, מדעים מדויקים, מדעי החיים, מדעי החברה ומדעי הרוח. השנה 6 זוכי הפרס הם בוגרי האוניברסיטה העברית. להלן הרשימה המלאה:
במדעים המדויקים, הזוכים הם פרופ' יחזקאל ברנהולץ מהאוניברסיטה העברית בירושלים ופרופ' רשף טנא ממכון ויצמן למדע. במדעי החיים - פרופ' דן תופיק, ממכון ויצמן למדע, על עבודתו בחקר ביוכימיה, בתחום מדעי החברה הזוכה היא פרופ' רות פלדמן, מהמרכז הבינתחומי הרצליה על עבודתה בחקר פסיכולוגיה. בתחום מדעי הרוח הזוכים הם פרופ' דבורה דימנט, מאוניברסיטת חיפה ופרופ' אליעזר (אד) גרינשטיין מאוניברסיטת בר אילן, על עבודותיהם בחקר המקרא. קרא עוד אודות זוכי פרס א.מ.ת. 2020
במסגרת מחקר בשיתוף עם האוניברסיטה העברית, עיריית פתח תקווה תחנוך גינת חתולים בגן יהונתן. טקס חניכת 'גינת החתולים' הראשונה בארץ יתקיים בפתח תקוה ביום שלישי ה-16/6/20. העבודות על הגינה אשר ממוקמת בגן יהונתן ברחוב ארלוזורוב הסתיימו בימים אלה. בעירייה מציינים שמאכילות ומאכילי החתולים מכל האזור, יגיעו בהתנדבות להאכיל את החתולים בגינה והחתולים יעברו בהדרגה (בשיתוף פעולה עם המאכילות) לאכול בגינה. החתולים יוכלו לצאת ולהיכנס לגינה באופן חופשי (באמצעות מדרגות מעל הגדר) או שיעדיפו להישאר שם. בגינה פינות מסתור, מתקני האכלה וקעריות מים. מסביב לגינה הוצבו ספסלים כך שהמאכילות יוכלו לצפות בחתולים ולעדכן על כל חתול שחש ברע.
לכתבה המלאה >>> https://bit.ly/2zb2ibj קרא עוד אודות גינת חתולים עירונית ראשונה
חברת התעופה הישראלית, ארקיע, מינתה מנכ"ל חדש - רו"ח ירון אמזלג ששימש בשלוש השנים האחרונות כסמנכ"ל הכספים של החברה ולפני כשנה קודם לתפקיד המשנה למנכ"ל ארקיע. לפני כן שימש כסמנכ"ל כספים בחברת סונול. בתקופה הקרובה הוא ישמש כממלא מקום מנכ"ל ארקיע. אמזלג יתמקד כעת בהחזרת החברה לפעילות אחרי משבר הקורונה עם קבלת הלוואה בערבות המדינה, והסכמות עם העובדים ובעלי המניות.
אמזלג: "אני מודה על האמון שניתן בי, אין ספק שמצבו הנוכחי של הענף לא פשוט, אבל מאמין שבשילוב כוחות עם העובדים השותפים בבעלות על החברה נוכל יחד לצלוח את התקופה הזו ולפתוח דף חדש ומוצלח".
ירון אמזלג - בן 41, נשוי ואב לשלושה, בעל תואר ראשון בראיית חשבון וכלכלה מהאוניברסיטה העברית. קרא עוד אודות מנכ"ל ארקיע החדש - בוגר העברית
דירקטוריון חברת הדירוג מידרוג, מקבוצת Moody's העולמית, מינה את ברק סורני לתפקיד יו"ר הדירקטוריון. לפני כשנה סורני עזב את תפקידו כמנכ"ל פסגות - אחד מבתי ההשקעות הגדולים בישראל, שמנהל נכסים פיננסים בשווי של כ-190 מיליארד שקל. סורני שימש כיו"ר דירקטוריון פסגות גמל ופנסיה, יו"ר דירקטוריון פסגות קרנות נאמנות, יו"ר דירקטוריון פסגות ניירות ערך, יו״ר ועדת האשראי הפנימי של הקבוצה והאחראי על הפעילות הנוגעת לנכסים לא סחירים (אשראי, קרנות השקעה פרטיות, נדל"ן ותשתיות). בנוסף, סורני מכהן כיום כחבר ועדת השקעות במספר קופות גמל מפעליות.
הוא בעל תואר ראשון ושני בכלכלה ומנהל עסקים עם התמחות במימון ובנקאות, שניהם מהאוניברסיטה העברית בירושלים. במידרוג אמרו כי "הרקע המקצועי רב השנים של ברק לצד יכולת הניהול שהוכיח במהלך תפקידיו הרבים יסייעו לחברה להמשיך למנף את פעילותה העסקית ולעמוד ביעדיה". קרא עוד אודות יו"ר דירקטוריון של מידרוג - בוגר העברית
מחקר חדש שפורסם בכתב העת Cell בהובלתם של פרופ' לירן כרמל, ד"ר לילי אגרנט-תמיר, ד"ר שי כרמי, פרופ' בני יקיר ושמאם ולדמן מהאוניברסיטה העברית, וכן חוקרים נוספים מהארץ ומהעולם, מציג ניתוח מפורט של הגנטיקה של אוכלוסיית הכנענים, המתבסס על דגימות של דנ"א קדום מעשרות פרטים שנאספו מאתרים ארכיאולוגים שונים באזור. בצוות המחקר היו שותפים גם פרופ' דיוויד רייך מאוניברסיטת הרווארד, פרופ' ישראל פינקלשטיין מאוניברסיטת תל אביב, פרופ' רון פנחסי מאוניברסיטת וינה וחוקרים נוספים.
לפי ממצאי המחקר, הכנענים היו תערובת של שתי אוכלוסיות; אנשים שיישבו את האזור בזמנים קדומים עוד יותר ואנשים שהיגרו לארץ כנען מאיזורים שהיום נכללים בשטחי איראן והקווקז. לכתבה המלאה >>> קרא עוד אודות מחקר גנטי ראשון מסוגו בהובלת בוגרי העברית
יובל ברונשטיין, 51, מונה לדירקטור בקבוצת פוקס. הוא שימש במשך ארבע שנים עד 2017 כמנכ"ל קבוצת הנדל"ן המניב עזריאלי, וכדירקטור ויו"ר דירקטוריון בסונול, סופר גז ו-GES. קודם לכן, ב-2007-2013 שימש כסמנכ"ל כספים בעזריאלי. טרם הגעתו, סיים כהונה ממושכת בת 11 שנה במשרד האוצר, כאשר בתפקידו האחרון באוצר הוא היה משנה לחשב הכללי.
מאז שעזב את עזריאלי הוא עוסק בייזום נדל"ן למגורים בתל אביב וירושלים, יו"ר ועדת השקעות בקרן של פוינט פארו השקעות, חבר בוועדה מייעצת בקרן גידור ואר, יועץ לגופים שונים בתחום הנדל"ן, ומכהן כדירקטור במספר חברות ציבוריות: אתגר, ג'נריישן קפיטל, קבוצת דוידוף, ועדות השקעה בגופים מוסדיים מקבוצת הראל ומכהן כיו"ר דירקטוריון ושותף בפעילות משותפת עם קבוצת מלונות פתאל בנוגע לחללי עבודה ומשרדים להייטק. קרא עוד אודות דירקטור חדש בקבוצת פוקס - בוגר העברית
התגייסותה של האוניברסיטה העברית בקרב נגד נגיף הקורונה
האוניברסיטה העברית בירושלים מגייסת את המדענים והחוקרים המובילים ומיישמת את הידע המדעי והרפואי הרחב שלה במאבק בנגיף הקורונה. רבים מהמדענים הישראלים הבכירים בתחומי הווירולוגיה, מיקרוביולוגיה, אימונולוגיה, ביולוגיה תאית, אפידמיולוגיה, ננו-טכנולוגיה, מדעי המחשב, כימיה ופיזיקה הנם מקרב חברי הסגל האקדמי של האוניברסיטה העברית והם איחדו כוחות כדי לנצח בקרב זה.
המדענים והחוקרים שלנו עובדים באינטנסיביות על ההיבטים השונים של המגיפה הנגיפית, בהרחבת המאמצים לגילוי נשאי הנגיף, פיתוח כלים חדשים לזיהוי הנגיף, פרוטוקולים חדשים לטיפול בחולים, מניעת זיהום ופיתוח חיסונים חדשים. הם חוקרים את ההשפעה של בידוד חברתי, של המשבר הכלכלי, של המשבר על אוכלוסיות מסוימות, משתמשים בפלטפורמות מחקר קיימות לשיפור מסננים, משטחים מונעי זיהום ועוד. קרא עוד אודות התגייסותה של האוניברסיטה העברית בקרב נגד נגיף הקורונה