חדשות בוגרי העברית

באוניברסיטה העברית אמרו כי אחד החלבונים הגדולים ביותר של הנגיף, חלבון בשם Nsp2, התגלה כ"סרבן" לפיענוח מבני. הדבר היה מפתיע במיוחד מכיוון שמדובר בחלבון שעל פניו הוא בעל מאפיינים "רגילים" הדומים לאלפי חלבונים אחרים. בנוסף, כמעט שלא ידוע דבר על תפקידו בהתרבות הנגיף. החלבון עורר את סקרנותם של מספר חוקרות מהאוניברסיטה העברית, ביניהן חוקרת נגיפי קורונה מהמכון למדעי החיים פרופ' מיכל ליניאל, בוגרת האוניברסיטה וד"ר דינה שניידמן מהמחלקה לכימיה ביולוגית וביה"ס למדעי המחשב, וגם ד"ר ניר קליסמן, בוגר תכנית תלפיות של האוניברסיטה העברית, מהמכון למדעי החיים. קרא עוד אודות חוקרות מהאוניברסיטה העברית פענחו מבנה של 3 מחלבוני הקורונה

מנכ"ל חברת התחבורה הציבורית HopOn, אמיר רוזנצביג, הודיע על מינויה של איילת נחמיאס ורבין לתפקיד דירקטורית בחברה, כאשר במקביל היא משמשת כיום כסגנית נשיא התאחדות התעשיינים, וכיו"ר חברת יו"ר תבליט פלסטיק העוסקת בטכנולוגיות השקיה ומים. כיהנה בכנסת ה-20 כח"כית מטעם מפלגת העבודה. 

איילת נחמיאס ורבין עצמה אמרה: ״אני שמחה להצטרף לצוות מעולה של משקיעים ומנהלים שהצליחו להטמיע טכנולוגיה מתקדמת בתחבורה הציבורית. הכלכלה הישראלית יכולה להיות מושפעת באופן דרמטי מעידוד השימוש בתחבורה הציבורית והופ-און מאפשרת אופטימיזציה וייכול משמעותי של השימוש בה״.  קרא עוד אודות בוגרת העברית - דירקטורית בחברת HopOn

מירה לפידות, ילידת 1971, שימשה במשך 22 שנים בתפקידים שונים במוזיאון ישראל בירושלים, בין היתר כאוצרת הראשית של האגף לאמנויות וכאוצרת בפועל של המחלקה לאמנות עכשווית בין-לאומית. במסגרת עבודתה במוזיאון הייתה אחראית על שלל תערוכות ופרויקטים, עסקה בהרחבת האוספים ובפיתוח קשרים עם תורמים מהארץ ומהעולם, קידמה שיתופי פעולה עם מוסדות תרבות ואקדמיה וניהלה את תהליך הענקת פרסי המוזיאון. קרא עוד אודות בוגרת העברית - האוצרת הראשית של מוזיאון תל אביב לאמנות

הזדמנויות לעבודה באוניברסיטה העברית!
הגישו מועמדות ושתפו לחברים.

* מומחה/ית מחשוב מדעי - הגשות עד 28/02/2021
* מהנדס/ת מערכות אלקטרומכאניות - הגשות עד 28/02/2021
* מהנדס/ת בכיר/ה לפרויקטים והתקנות - הגשות עד 01/03/2021
* עובד/ת מעבדה למעבדה הלאומית לחקר הקורונה - הגשות עד 03/03/2021 קרא עוד אודות הזדמנויות לעבודה באוניברסיטה העברית!

ד”ר טל אסיף (42), נכנס לתפקידו החדש – כמנהל מחלקת ווטרינריה בעיריית לוד. אסיף, נשוי ואב לשניים, מתגורר בתל אביב יחד עם 2 חתולים בשם לולו ומישקה. הוא סיים את לימודיו בתחום הרפואה הווטרינרית בשנת 2010 בבית הספר לרפואה וטרינרית ע”ש קורט של האוניברסיטה העברית. את הסטאז’ שלו עשה במרכז מומחים לרפואה וטרינרית של חיות מחמד בניו יורק ולאחר מכן המשיך לעבוד שם כרופא וטרינר במחלקת חירום וטיפול נמרץ. לאחר שנתיים בניו יורק חזר ארצה, כאשר הוא ממשיך לעבוד כרופא חירום במרכזי מומחים בארץ. קרא עוד אודות בוגר העברית - מנהל חדש לשירות הווטרינרי בלוד

פרס ישראל הוא הפרס החשוב והיוקרתי ביותר הניתן במדינת ישראל. מדי שנה בשנה מגישות וועדות השופטים לשר החינוך את המלצתן להענקת הפרס בתחומים שונים ומגוונים בהוויית העשייה והיצירה בישראל. הזוכים הם אזרחי-ישראל - יחידים או, במקרים חריגים שותפי הישג, שגילו הצטיינות מיוחדת, מצוינות ופריצת דרך בתחומם או שתרמו תרומה מיוחדת לחברה בישראל. בין חתני הפרס השנה – ארבעה בוגרי האוניברסיטה העברית שזכו להוקרה על העשייה שלהם: קרא עוד אודות זוכי פרס ישראל לשנת תשפ"א

פרס ישראל הוענק  לפרופ׳ יאיר זקוביץ מהחוג למקרא בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית על מחקרו בתחום חקר המקרא. פרופ' זקוביץ גדל בחיפה. סיים לימודי תואר ראשון באוניברסיטת חיפה, קיבל תואר שני מהאוניברסיטה העברית ב-1972, וב-1978 סיים את עבודת הדוקטורט באוניברסיטה העברית בירושלים בנושא "על שלושה ועל ארבעה: הדגם הספרותי שלושה-ארבעה במקרא". תחומי מחקרו ופרסומיו: קריאה ספרותית, פרשנות פנים-מקראית ואמונות ודעות במקרא, וכן זיקת הספרות הבתר-מקראית (ימי הבית השני, ספרות חז"ל וראשית הנצרות) אל המקרא. קרא עוד אודות בוגר העברית חתן פרס ישראל בחקר המקרא

מאחורי המיזם עומדת ד"ר יעל זמיר, האישה החרדית הראשונה שסיימה לימודי רפואה בישראל, ומהיזמות הטכנולוגיות הבודדות בקהילה. הסטארט-אפ אמבריוניקס (Embryonics), משתמש בבינה מלאכותית כדי להגדיל את שיעור ההצלחה של טיפולי הפריה חוץ־גופית (IVF). ביולי האחרון הציגה החברה מחקר חלוצי בכנס MIDL (Medical Imaging with Deep Learning) במונטריאול. לפי המחקר, הטכנולוגיה של החברה הצליחה לגבור על עשרות מומחים בכירים מכל העולם ביכולת החיזוי שלה לגבי הצלחת ההפריה – ב־20% יותר בתחזית איזה עובר יוביל להריון מוצלח, וב־30% ביכולת לחזות איזה עובר לא יוביל להריון, ויש להימנע מהחזרתו לרחם. קרא עוד אודות סטארט-אפ מבטיח של רופאה חרדית בוגרת העברית

קרא עוד אודות קרן אספר תתרום 11.5 מיליון שקל למרכז לחדשנות ויזמות באוניברסיטה העברית

צוות חוקרים מתחומים שונים של האוניברסיטה העברית הקימו את לניתוח של הדינמיקה והתגובה למגפת הקורונה. קבוצת המחקר עוסקת בניתוח מגמות צפויות באמצעות מודלים והתאמה שלהם לתצפיות באוכלוסייה בישראל ובמדינות נוספות.

הניתוח מבוצע על בסיס מודלים גלובליים וחיזוי באמצעות שיטות המבוססות על תצפית נוכחית (nowcasting). המודלים מבוססים על שיטות בסיסיות בדינמיקה לא לינארית וניתוח סטטיסטי של מערכות רועשות, ומשלבים מידע אפידמיולוגי וקליני לגבי אופן התפתחות המחלה. קרא עוד אודות אתר חדש למעקב אחר התפשטות הקורונה

האם היחסים בין כלבים ובעליהם הורעו במהלך משבר הקורונה? האם יותר כלבים אומצו או ננטשו בעקבות התפשטות הנגיף בארץ והתעצמות בעיות כלכליות וחברתיות בקרב בעלי הכלבים? האם כלבים סבלו יותר במהלך משבר הקורונה? מחקר שבוצע לאחרונה על ידי ד״ר ליאת מורגן וד״ר טל רז מביה"ס לרפואה וטרינרית באוניברסיטה העברית, שניהם בוגרי האוניברסיטה, וד״ר בוריס יעקובסון מהשירותים הווטרינרים במשרד החקלאות (נערך במימון מלא של השירותים הווטרינרים במשרד החקלאות), ופורסם בכתב העת היוקרתי Humanities and Social Sciences Communications מבית nature, ניסה לענות על שאלות אלה ובעיקר לבחון את השפעת הסגר והבידוד החברתי שנכפו על תושבי ישראל על ההתנהגות בעלי הכלבים והכלבים עצמם, ורווחתם האישית. קרא עוד אודות תקופת הקורונה עודדה אימוץ כלבים

התכנית היוקרתית של ASPER-HUJI Innovate מהווה פלטפורמה מעשית ומואצת לפיתוח מיזמים בשלבים מוקדמים. התכנית משלבת הכשרה ממוקדת המשלבת סדנאות מעשיות וידע תיאורטי, וכוללת ליוווי מומחי תעשיה (מנטורים, יועצים ויזמים) בסביבת עבודה שיתופית. במהלך התכנית היזמים והיזמות עובדים על מחקר שוק, חידוד הרעיון, פיתוח מודל עסקי ותכנון אבטיפוס וחווית משתמש. התכנית מסתיימת באירוע Demo Day בו המשתתפים והמשתתפות מציגים את המיזם בפני משקיעים, יזמים ובכירים נוספים. 
בוגרי ובוגרות התכנית בשנתיים האחרונות גייסו מעל ל-2 מיליון דולר מקרנות מובילות בארץ ובעולם. קרא עוד אודות נפתחה ההרשמה לתכנית OPEN

פרופ' שגיב שיפמן מהאוניברסיטה העברית בירושלים מצא כי גנים הקשורים לאוטיזם נוטים להיות מעורבים בוויסות גנים אחרים ולפעול בעיקר בשלושה אזורים במוח - קליפת המוח, הסטריאטום והמוח הקטן. המוח הקטן אחראי על תפקוד מוטורי ועל תפקודים חברתיים וקוגניטיביים. שיפמן עבד עם פרופ' יוסף ירום (שניהם בוגרי האוניברסיטה העברית) והתמקד בגן פוגז במחקר שפורסם ב- Nature Communications. הם מקווים שזה יקדם את ההבנה של הקשר בין המוח הקטן לאוטיזם, ועם הזמן יוביל לטיפולים חדשים. הם בחנו כיצד המוטציה הובילה להתנהגות היפר-חברתית ולקויות למידה בעכברים לאחר שהיא השפיעה על התפשטות התאים במוח ועיכבה את ייצורם של נוירונים חדשים, מה שעשוי להסביר מדוע חלק מהילדים עם המוטציה מראים ראש קטן מהממוצע.

"העבודה שלנו עם הגן הזה, שאנו יודעים שקשור לאוטיזם ומשפיע באופן משמעותי על תפקוד המוח, נותנת לנו תקווה שנוכל לפתח תרופות שיעזרו לילדים עם אוטיזם", אמר שיפמן. קרא עוד אודות פריצת דרך בחקר אוטיזם