חדשות בוגרי העברית

ברנר, ממנהלי הכספים המוערכים במשק עם ניסיון והיכרות מעמיקה עם שוק ההון, כיהן בתפקידי מפתח בחברות ישראליות מובילות – סמנכ"ל כספים באנרג'יקס אנרגיות מתחדשות, ובתפקידים בכירים בתחום הכספים בתעשייה האווירית ובחברת בזק. את תחילת דרכו המקצועית עשה נבו ברשות ניירות ערך וכיהן כסגן החשבונאי הראשי במחלקת תאגידים ברשות. ברנר הוא בוגר תואר ראשון בכלכלה וראיית חשבון ותואר שני במנהל עסקים (MBA) עם התמחות במימון וחשבונאות, מהאוניברסיטה העברית. ברנר מחליף בתפקידו את משה אטיאס ששימש כסמנכ"ל הכספים של מטריקס ב-20 השנה האחרונות. בדומה לברנר, גם משה אטיאס בוגר שני תארים מהאוניברסיטה העברית (כלכלה ומנהל עסקים).

מוטי גוטמן, מנכ"ל מטריקס ובעל תואר מוסמך במנהל עסקים בהצטיינות יתרה מהאוניברסיטה העברית: "אני מברך את נבו ברנר עם כניסתו לתפקיד. נבו הוא חיזוק משמעותי לנבחרת המנהלים האיכותית שלנו. הוא מביא עמו לתפקיד ניסיון מקצועי עשיר ויכולות מוכחות בניהול תהליכים פיננסיים מורכבים, ואין לי ספק שיחד נמשיך להביא את מטריקס להישגים משמעותיים – עסקיים ופיננסיים. אני רוצה להודות למשה אטיאס על שנים ארוכות של עשייה משותפת ועל תרומתו הגדולה למטריקס לאורך השנים." 

ברכותינו!

למקור >>>

"כמי שמכיר היטב את המערכת האקדמית בישראל אני גאה ושמח מאד להצטרף להנהלת שנקר, אחד המוסדות האקדמיים המובילים והוותיקים בישראל אשר בסס את מעמדו כמותג בין-לאומי" אמר יונתן אבן טוב, "שנקר הוא מוסד אקדמי שדוגל בערכי ליבה של מצוינות, בין-לאומיות ורב-תחומיות. מתקיימים בו מזה שנים ארוכות שילובים מיוחדים במינם של אקדמיה עם תעשייה, הנדסה עם עיצוב, חדשנות ומסורת. אני מתכוון לעשות כל שביכולתי כדי להמשיך ולהוביל את המוסד קדימה יחד עם האנשים המצוינים של שנקר".

פרופ' שיזף רפאלי, נשיא שנקר, בירך על המינוי: "אני בטוח שיוני הוא האיש הנכון להצעיד את שנקר לשיאים חדשים. אין לי ספק שתחומי העניין המגוונים של יוני והניסיון העשיר שלו יאפשרו לו לקדם תכנים ותוכניות ולהפוך את שנקר למוקד למצוינות וחדשנות - הן בזירה המקומית והן בבין-לאומית. בהזדמנות זו אני מבקש להודות לעו"ד דרור קווה שמשלים קדנציה של 13 שנות כהונה מוצלחת כמנכ"ל שנקר. אני בטוח כי מינוי זה יסייע לפיתוחה וקידומה של המכללה ומאחל ליוני ולדרור הצלחה רבה."

ברכותינו!

מקור >>>
צילום: אחיקם בן יוסף

לספר הנפלא הזה שלושה שערים, כשמו המשולש והטעון במיוחד, "עזה פריז ירושלים". הוא נפתח בשיר שהוא כעין מניפסט פוליטי, "שלום": "הרי ברור שלא קירות הופכים מקום לבית / אלא רק הנגיעות והערגה לגעגוע / וברור שלא שגיאות הופכות גשרים לחיץ / אל רק ההתבצרות בצער עד שיגוע // וברור שלא מילים יוצרות יש מאין / הן רק נותנות את הכלים / וברור שלא כשפים גורמים ללחוץ ידיים / את הקסמים הרי עושים האנשים" (עמ' 9).

חפשו את הספר הזה בדוכני שבוע הספר העצמאי בקפה שפירא בתל אביב, ולו משום האופטימיות שעמה הוא נפתח ושנמשכת ונמסכת גם על תחושות הבדידות והעליבות שלעתים עולות מבין שיריו. לצד המקומיות של השירים יש בהם קוסמופוליטיות ויכולת תיאורית מרשימה במיוחד.

מיתר קורמן, בוגר תואר ראשון במשפטים ויחסים בין-לאומיים.

מקור >>>

בדברי ההסבר של שופטי ועדת הפרס, נכתב בין היתר: "פרס שאו מוענק לפרופ' אלון על מכלול עבודתו פורצת הדרך, לרבות הנחת היסודות לאלגוריתמים של סטרימינג (טפול במידע זורם) שלהם שמושים בניתוח ביג דאטה (נתוני עתק) ופיתוח שיטות אלגבריות והסתברותיות לטפול בבעיות בתורת הגרפים ובתורת המספרים האדיטיבית. פרופ' אלון הציג שיטות חדשות והגיע לתוצאות מהפכניות, שעיצבו את התחום כולו מן היסוד". 

"מפני שאין פרס נובל במתמטיקה, ישנם שני פרסים, אָבֶּל (ABEL) ושאו, הרואים עצמם כמקבילים לנובל בתחום זה", מסביר פרופ' אלון. "ברור שכמו בכל פרס אחר, הזכייה תלויה בגורמים שונים לרבות הרכב הוועדה, ואולי בסופו של דבר זה גם קצת עניין של מזל – כי ישנם בוודאי כמה וכמה חוקרים בעולם שראויים לפרס. מבחינתי מדובר בהפתעה נעימה מאוד, ורשימת הזוכים הקודמים בפרס שאו באמת מרשימה ביותר".

בשנת 2020 זכה בפרס פרופ' דוד קשדן מהאוניברסיטה העברית, והשנה חולק פרופ' אלון את פרס שאו במתמטיקה עם ישראלי נוסף: פרופ' אהוד הרושובסקי המכהן כפרופסור למתמטיקה באוניברסיטת אוקספורד והאוניברסיטה העברית בירושלים. "ישראל היא מדינה חזקה מאוד במדעים בכלל, ובמתמטיקה ובמדעי המחשב בפרט", אמר פרופ' אלון. "מעמדו של המחקר הישראלי בתחומים אלה בעולם עולה בהרבה על גודלה היחסי של האוכלוסייה. המחקר שלי עצמי מתרכז בקומבינטוריקה שהיא המתמטיקה של מבנים סופיים, עם שימושים ויישומים למדעי המחשב, לתורת המספרים האדיטיבית, לגיאומטריה קומבינטורית ולתחומים קשורים נוספים".

אלון הוא בעל תואר ראשון במתמטיקה מהטכניון, תואר שני במתמטיקה מאוניברסיטת תל אביב, ותואר שלישי מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

ברכותינו!

מקור >>>
צילום: אוניברסיטת תל אביב

פרופ' משולם הוא המדען הראשון שבודד את החומר הפסיכואקטיבי בקנביס – THC (הטטרה-הידרוקנבינול) – וקבע את מבנהו וכן את מבנה החומר העיקרי הנוסף, הקנבידיול. שני החומרים משמשים כיום בתרופות בשם סאטיבקס ואפידיולקס. מחקריו הרבים של פרופ' משולם ותגליותיו החלוציות סיפקו אופק טיפולי במגוון רחב של מחלות ומצבים פתולוגיים, ובכך שיפרו את רווחת האנושות. בין השאר הובילו מחקריו לפיתוח טיפולים חדשניים בכאב, באפילפסיה ובטרשת נפוצה.

פרופ' משולם הודה לנשיא הטכניון ולוועדה שבחרה את הזוכים בפרס הארווי ואמר כי "בסופו של דבר, הפרס הוא הוקרה לקבוצת המחקר שלי. הגילויים שלנו, הנוגעים להשפעת מולקולות קנביס על מערכת העצבים ההיקפית והמרכזית, הובילו לשורה של מחקרים ברחבי העולם, ואני מאמין שמחקרים אלה יובילו לפיתוח טיפולים במגוון רחב של מחלות."

ברכותינו!

למקור >>>
צילום: רמי שלוש, דוברות הטכניון

צילום: דוברות צה"ל

בשיחה עם כלכליסט אמר אלעד וולך, מייסד שותף ומנכ"ל איידוק: "זו לא תקופה פשוטה לגייס כסף. מה שעזר לנו היו שני דברים: שוק הבריאות יותר יציב בתקופות כאלה, כי גם במשבר צריך בריאות. בנוסף, המשקיעים שלנו משקיעים ברמה מאוד גבוהה שחושבים לטווח ארוך והם בוחרים חברות שיכולות לשנות עולם ולהיות הגוגל של הבריאות".

וולך מציין שלחברה אין כל כוונה להאט גיוסי עובדים או לשנות משהו בפעילות החברה: "נמשיך לשכור עובדים ולא נפסיק. בארץ יש לנו 250 עובדים, ובעולם עוד כ-100 עובדים. המטרה של הגיוס היא השקעה אגרסיבית בתחום של הדאטה לבתי חולים, ואנחנו בעלי הסיכוי הגדול ביותר לעשות זאת. נמשיך להשקיע בפיתוח המוצר. פתרנו הרבה אתגרים ויש עוד הרבה עבודה".

למקור >>>

ברכותינו!
צילום: קלוד טרונג-נוק

 

ציטוטים מהספר על החוויה והקשר עם האוניברסיטה העברית:

״את צעדיי הראשונים בירושלים עשיתי במעונות רזניק בהר הצופים, במרחק מעבר חציה מכיתת הלימוד. כך או כך המגורים במעונות, מוקף בחבר׳ה טובים ומעניינים, שותפים נהדרים לערבי גבינות ויין, היו חוויה סטודנטיאלית מדהימה ומומלצת לפחות לשנה הראשונה״

״האוניברסיטה היא לונה פארק של אפשרויות. הכל פתוח בפניכם - רק קחו, נסו, חוו. השאלה היא איך תבחרו לעשות את זה. האם תבחרו להתנדנד בנחת על הנדנדה הבטוחה ביותר, או תסכימו לנסות גם את רכבת ההרים המטורפת, את המתקן החדש בתוך המנהרה החשוכה שלא ברור מה מחכה בסופה, או את הקרוסלה המסתובבת שתזניק אתכם לגבהים שלא הכרתם? כל מה שצריך הוא רק להכיר את המתקנים ולא לחשוש לעלות עליהם. עבורי האוניברסיטה העברית היתה לא רק גן שעשועים מענג אלא פלטפורמת זינוק מצויינת לחיים האמיתיים שמחכים בחוץ.״

"רוב המוסדות להשכלה גבוהה בארץ לא מגלים התעניינות דומה בסטודנטים שלהם ולכן הם גם מאבדים אותם לאחר סיום הלימודים. בניגוד לארה"ב, הם לא משכילים לקשור את הסטודנטים שלהם אליהם בעבותות של שייכות, נאמנות ומסורת, שבאמריקה באה לידי ביטוי גם בתחושת המחויבות של הבוגרים לתרום למוסדות שבהם רכשו את השכלתם. בתקופת לימודיי באוניברסיטה העברית, ארגון הבוגרים שלה היה זניח ולא השקיעו בו. רק כמה שנים אחר הפך הארגון למשמעותי. היום אני חבר בוועד המייעץ שלו מתוך אמונה שארגון כזה הכרחי להפיכת חוויית הלימודים למושלמת. החוויה האקדמית צריכה, להשקפתי, להיות הוליסטית, וחשוב שכבר מהיום הראשון היא תכלול תחושת שייכות לאוניברסיטה ותחושת קהילתיות, שיהיו להן המשך גם לאחר סיום הלימודים."

מוזמנות ומוזמנים להכיר את הספר >>

לקוחות החברה הן בורסות גדולות של קריפטו ו-NFT, כשש כאלו משתמשות במוצר כדי להוריד עלויות תפעול ולהציע מחירים יותר נוחים ללקוחות. רק בנובמבר האחרון סטארקוור גייסה לפי שווי של 2 מיליארד דולר, כלומר צמחה בערך במיליארד דולר שווי כל חודש מאז. אבל בשונה מרוב מוחלט של חברות הטק – סטארקוור ריווחית. את סטארקוור הקימו בשנת 2018 היזמים אורי קולודני (מנכ"ל) אלי בן-ששון (נשיא) ומיכאל ריאבצב שכבר אינו מחזיק תפקיד בחברה. אורי ואלי, שניהם, בוגרי האוניברסיטה העברית בירושלים.

"המתמטיקה מאחורי החברה הייתה תיאורטית לגמרי כשבן-ששון ושותפיו פרסמו אותה לראשונה כך שכמעט אף אחד לא טרח לקרוא אותה", כותבת החברה בכנות. "ואז הבלוקצ'יין הומצא ולפתע קריפטוגרפיית STARK פותרת את הבעיה הגדולה בעולם הבלוקצ'יין, היכולת לעשות סקייל לשימוש המוני".

היכולת המוגבלת של תשתית הקריפטו להעביר טרנזקציות היא בעיה מוכרת וכואבת בענף. ברשת אתריום, למשל, ההגבלה היא 15 פעולות בשנייה. לשם השוואה, חברת ויזה סולקת 1,700 עסקות בשנייה. סטארקוור טוענת כי היא יכולה לבצע 20 אלף פעולות בשניה. בהודעה לעיתונות כותבת החברה כי בשנתיים האחרונות עברו (למעשה – חושבו) באמצעות המערכת של החברה חצי טריליון דולר של טרנזקציות.

לסטארקוור שני מוצרים, הראשון מכונה StarkEx והוא מאפשר תקשורת חוזית בין החברה לבורסות שחפצות בטכנולוגיה. השני מכונה StarkNet והוא מוצר בתשלום אבל פתוח לשימוש לכל מפתח שחפץ לעשות שימוש בטכנולוגיית הדחיסה הזו עבור יישומיו. "הסיבה שלא כולנו משתמשים ביישומי קריפטו היא שתשתית הבלוקצ'יין איטית להכאיב והעמלות בשמיים, בשל העומס הזה", מסר קולודני. "StarkNet תאפשר את פיתוח יישומי הקריפטו של המחר כולל המעבר ל-Web3, רשת מבוססת בלוקצ'יין שעשויה להיות גדולה מהאינטרנט".

למקור >>>
צילום: נטלי שור

בכוונת שרת האנרגיה אלהרר להביא את מינויו לאישור הממשלה באחת מישיבותיה הקרובות. "משק המים שלנו מפותח, אך יש בו אתגרים רבים לאור הביקוש הגובר והחשש מירידה בכמות המשקעים. אני בטוחה שליפשיץ יוביל את רשות המים בצורה מקצועית אל מול האתגרים שעומדים לפניה ויקדם אותה להשגת יעדיה", אמרה. 

ליפשיץ יחליף את גיורא שחם, שכיהן בתפקיד מאז 2017, ויצטרך להתמודד עם אתגרים כמו מתן מענה לביקוש של ירדן להגדיל פי שלושה את כמות המים השנתית שהיא מקבלת מישראל לכ-300 מיליון קוב; פיתוח משק המים נוכח הגידול באוכלוסייה; הקמה של שני מתקנים נוספים להתפלת מים באזור עכו; וחיבור אזורים ברמת הגולן והערבה לרשת המים. 

יחזקאל ליפשיץ בוגר תואר ראשון בכלכלה ומנהל עסקים ותואר שני במנהל עסקים עם התמחות במימון ובנקאות, שניהם מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

למקור >>>
צילום: משרד המים

"מועצת התאגיד בחרה בסמנכ"לית הטלוויזיה, טל פרייפלד, כממלאת מקום המנכ"ל, עד לבחירת מנכ"ל קבוע. לאחר שיחות עם חברות וחברי ההנהלה הבכירה של התאגיד, אין לי ספק כי טל תזכה לשיתוף פעולה מלא מצד ההנהלה ואני משוכנע שגם עובדות ועובדי התאגיד, תעשו ככל הניתן על מנת לוודא שגם בתקופת הביניים תימשך העבודה המעולה".עוד כתב כי "יחד עם ההצלחות המקצועיות, על השידור הציבורי להוות דוגמה ומופת אף בתחום יחסי וסביבת העבודה. טובת השידור הציבורי והתאגיד, היא השיקול היחיד המנחה את המועצה בכל החלטותיה. אני שב ומודה לאלדד על עשייתו הרבה ומאחל לטל ולכולנו הצלחה רבה. בבחירתם ציינו חברי המועצה כי טל, המכהנת כסמנ"לית מזה כ-4 שנים, במהלכן רשם התאגיד הצלחות והישגים רבים בתחום התוכן, הוכיחה עצמה כמנהלת מקצועית ומוכשרת". כזכור, מועצת תאגיד השידור הישראלי הודיעה בחודש אפריל האחרון למנכ"ל התאגיד אלדד קובלנץ על הדחתו מתפקידו. ההודעה מגיעה אחרי תקופה של סכסוך מתמשך בין המועצה למנכ"ל והליך שימוע עליו דווח בכלי התקשורת.

טל פרייפלד היא בוגרת תואר ראשון בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה וכלכלה מהאוניברסיטה העברית ותואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת תל אביב.

למקור >>>
צילום: אוראל כהן

מחזור א' 03.07 - 21.07 
מחזור ב' 24.07 - 04.08 
מחזור ג' 08.08 - 18.08

מחנה ספורט: טניס, כדורסל, שחייה, כדורעף, קשתות אולימפיות ועוד

מחנה שחייה: לימוד שחיה ושיפור הסגנון בהנחיית צוות מדריכי ״נולד לשחות״

מחנה מחול ואומנויות: היפ-הופ, ברייקדאנס, התעמלות קרקע, דראמס אלייב, ועוד...

מיועד לילדים בגן חובה - כיתה ה׳ 
הקייטנות יתקיימו בימים א׳-ה׳, 8:00-14:30 , אפשרות ליום ארוך עד 16:00
4 כניסות לבריכה לילד הרשום למימוש עד 31.12.22
בכל יום יוגשו ארוחת בוקר וארוחת צהריים בשרית חמה
במהלך הקייטנה יתקיימו שני אירוע שיא ואירוע סיום

מחיר מיוחד לבוגרי העברית: מחזור א' 1,880 ש"ח (במקום 2,050 ש"ח), מחזורים ב'-ג' 1,340 ש"ח (במקום 1,540 ש"ח)

לכל הפרטים והרשמה >>>

מותנה במספר נרשמים מינימלי לכל מחנה | טל״ח