חדשות בוגרי העברית

אם אתם פועלים בעולם הטכנולוגיה ומחפשים דרכים להשפיע ולפתח את עתיד ההייטק בישראל, המטב"ח ותנועת אור ישמחו לשמוע אתכם בסקר קצר. השאלות מתמקדות בצרכים, אתגרים ותמריצים שעשויים להפוך את המרחב בנגב המערבי לבית הבא שלכם ושל הסטארט-אפ שלכם.

תנועת אור פועלת להפוך את הנגב למרכז חיים משגשג, כחלק מחזון "ישראל 2048". בנגב המערבי אנו מקדמים יצירת אקו-סיסטם טכנולוגי חדשני בתחומים כמו אגרו-טק, פוד-טק, ביטחון והייטק, תוך שיתוף פעולה עם יזמים, חברות, רשויות מקומיות ואקדמיה. המרכז הטכנולוגי לחוסן וביטחון בנגב המערבי (המטב"ח) - הוקם בתמיכת רשות החדשנות, פרי שיתוף פעולה אזורי, רב מגזרי בנגב המערבי בשותפות עם אשכול נגב מערבי, מנהלת האגרו-טק, חממת SouthUp, מכללת ספיר, המרכז הלאומי לחוסן, שרונה פרטנרס, תנועת אור ועוד. המרכז מעודד ומפתח פתרונות חדשניים וטכנולוגיות בתחומי המצוינות האזורי שנמצאים ומקודמים במרחב לצד עידוד וקידום תעסוקה טכנולוגית:

• ביטחון מזון (אגרו-פוד טק) וחוסן אקלימי
• ביטחון הגנתי (HLS)
• חוסן אזרחי

ברכותינו לפרופ' גל אוסטריכר-זינגר, הפקולטה לניהול ע"ש קולר של אוניברסיטת תל אביב, על זכייתה במענק המחקר של המועצה האירופית למחקר (ERC). במחקריה היא מתמקדת במודלים עסקיים במסחר אלקטרוני ובאתרי מדיה, פלטפורמות דיגיטליות והתנהגות צרכנים, רשתות חברתיות ורשתות מוצרים, ביג דאטה, ומימון המונים. במחקר הנוכחי עליו קיבלה את מענק ה-ERC היא תחקור את השפעת המודלים הלשוניים הגדולים (LLMs) על מעורבות בקהילות שיתופיות ברשת.

פרופ' גל אוסטריכר-זינגר בוגרת תואר ראשון במשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

עיריית חולון הודיעה על מינויי אסנת אלרון לתפקיד מהנדסת העיר. אסנת בעלת תואר שני במדיניות ציבורית ותכנון ערים (בתוכנית מצטיינים) מטעם האוניברסיטה העברית, ובעלת תואר באדריכלות מטעם אוניברסיטת תל אביב.

בשנים האחרונות כיהנה אלרון בתפקיד מהנדסת המועצה המקומית אזור וניהלה את תחומי התכנון, הרישוי, הפיקוח והביצוע באזור. כן ייצגה את הרשות המקומית בפני מוסדות התכנון ומשרדי הממשלה. לאסנת ניסיון מקצועי עשיר בתחומי התכנון והבנייה. בין נושאי התמחותה: קידום תוכניות אסטרטגיות ותוכניות מתאר, אישור מסמכי מדיניות לניהול מי נגר ובנייה ירוקה, עיבוי שטחי ציבור ועוד. אסנת תחליף את האדריכל אביעד מור, לאחר עשייה משמעותית לטובת העיר בשבע השנים האחרונות.

ברכותינו!

המחקר הובל על ידי פרופ' רונית סצ'י-פאינרו והדוקטורנטית שני קושרובסקי-מיכאל מהחוג לפיזיולוגיה ולפרמקולוגיה בפקולטה למדעי הרפואה והבריאות באוניברסיטת תל אביב (שתיהן בוגרות האוניברסיטה העברית בירושלים), בשיתוף עם חוקרות וחוקרים נוספים במעבדה של פרופ' סצ'י-פאינרו.

"כיום הטיפול בחולי סרטן מורכב לרב ממספר תרופות שונות, שנועדו לפעול יחד באופן סינרגטי על מנת להעצים את האפקט האנטי-סרטני. אך התרופות השונות נבדלות זו מזו בתכונותיהן הכימיות והפיזיקליות, כמו למשל זמן התפרקות, מהירות תנועה בזרם הדם ויכולת לחדור לגידול. לכן, גם אם הן מוזרקות לחולה באותו הזמן, הן אינן מגיעות יחד אל הגידול הסרטני, ובשל כך השפעתן המשולבת אינה באה לידי ביטוי מלא. כדי להבטיח יעילות מרבית, חיפשנו דרך להביא שתי תרופות שונות אל הגידול בו-זמנית ובאופן מדויק וסלקטיבי – כך שלא יפגעו בתאים הבריאים", מסבירה פרופ' סצ'י-פאינרו.

החוקרים פיתחו פלטפורמה של ננו-חלקיקים פולימריים מתכלים, שבתוכם ניתן לכלוא שתי תרופות שונות, המעצימות זו את זו, על מנת להוביל אותן יחד ובאופן סלקטיבי אל הגידול הסרטני. כדי להכווין אותם במדויק אל הגידולים הסרטניים, חוברו הננו-חלקיקים לקבוצות סולפטים שנקשרות לחלבון בשם פי-סלקטין (P-selectin), אשר – על פי מחקר קודם במעבדתה של פרופ' סצ'י-פאינרו - מבוטאת ביתר על תאי הסרטן, וכן על כלי דם חדשים שגויסו על ידי הגידולים הסרטניים כדי לספק להם חומרי הזנה וחמצן.

וועדת המינויים למינוי ראשי נציגויות בחו״ל של משרד החוץ בראשות שר החוץ אישרה את המינויים של שורה של שגרירות ושגרירים חדשים. 

המינויים החדשים:
לתפקיד שגריר ישראל לצ׳ילה מונה פלג לוי המכהן כיועץ מדיני לשר התיירות. בוגר תואר ראשון ביחסים בין-לאומיים.

לתפקיד שגריר ישראל לפנמה, ברבדוס, גויאנה, טרינידד וטובגו וסורינם מונה מתניה כהן המכהן כראש חטיבה באגף אמריקה הלטינית במשרד החוץ. בוגר תואר ראשון ביחסים בין-לאומיים.

לתפקיד שגריר ישראל לבחריין מונה שמואל רבל המכהן כשליח מיוחד לאנרגיה במשרד החוץ. בוגר תואר ראשון במדעי המחשב ותואר שני בתוכנית אישית במדעי הרוח.

לתפקיד שגרירת ישראל לפיליפינים מונתה דנה קורש המכהנת כראש חטיבה באגף הון אנושי והדרכה במשרד החוץ. בוגרת תואר ראשון ביחסים בין-לאומיים ותואר שני בתוכנית מנהלים במדיניות ציבורית.

לתפקיד שגריר ישראל לאזרבייג׳אן מונה רונן קראוס המכהן כמנהל באגף אירו-אסיה במשרד החוץ. בוגר תואר ראשון במדע המדינה ויחסים בין-לאומיים.

לתפקיד שגרירת ישראל לליטא מונתה שלי הגלר-ליבנה המכהנת כמנהלת באגף הון אנושי והדרכה במשרד החוץ. בוגרת תואר ראשון במשפטים.

לתפקיד הקונסול הכללי של ישראל בשיקגו מונה אלעד שטרומאיר המכהן כמנהל באגף צפון אמריקה במשרד החוץ. בוגר תואר ראשון במדע המדינה ותואר ראשון ושני ביחסים בין-לאומיים.

לתפקיד הקונסול הכללי של ישראל באטלנטה מונה איתן וייס המכהן כמנהל באגף לעניינים אסטרטגיים במשרד החוץ. בוגר תואר ראשון במדע המדינה ויחסים בין-לאומיים.

ברכותינו!

ברכותינו לד"ר צחי חגי, מבית הספר שמוניס למחקר ביו-רפואי וחקר הסרטן, הפקולטה למדעי החיים של אוניברסיטת תל אביב, על זכייתו במענק המחקר של המועצה האירופית למחקר (ERC). במחקרו שזכה במענק, חוקר ד"ר חגי כיצד חקיינות ויראלית במבני חלבונים מעצבת את התחרות בין התא המאכסן לבין הנגיף.

ד"ר חגי בוגר תואר ראשון בכימיה ובביולוגיה מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

קרן הון סיכון Horizon Capital הודיעה על מינוי חדש ומסקרן של תום קברמן לתפקיד מנהלת ה-Value Creation בקרן. במסגרת תפקידה, תוביל תום את מערך השיווק של הקרן ותנהל את קהילת ה-FoundersSpace שהקימה הקרן בעבור יזמי הפורטפוליו שלה. כמו כן תפקידה החדש של תום יכלול ליווי תהליכי השיווק והיציאה לשוק של הסטאראט-אפים בפורטפוליו של הקרן ואת תהליך ה-On-boarding של ההשקעות החדשות ב-2025.

קרן Horizon Capital הוקמה ב-2012 על ידי יניב יעקבי וליאור סגל והיא קרן Early stage המשקיעה בסטארט-אפים בשלבי הפרה-סיד והסיד. הקרן משקיעה בחברות בתחום התוכנה וה-AI, במיקוד על SaaS ומודלים של מנוי. במהלך השנה האחרונה עברה הקרן הליך מיתוג מחדש, כחלק ממנו שינתה את שמה (לשעבר Oryzn) והשיקה אתר חדש. המינוי החדש מצטרף לשורה של מהלכים אסטרטגים כחלק מהצמיחה של הקרן לקראת 2025.

תום קברמן בעלת תואר ראשון בפילוסופיה, כלכלה ומדעי המדינה מהאוניברסיטה העברית ותואר שני במנהל עסקים. את תחילת דרכה המקצועית החלה במשרד להגנת הסביבה, שם שימשה כרכזת דוברות והייתה חלק מניהול אסון הזיהום הימי בזפת לאורך חופי ישראל. בהמשך התמתנה תום ליועצת תקשורת בחברת "מינקובסקי תקשורת" ושימשה כיועצת לחברות מובילות בתעשיית ההייטק הישראלית, ביניהן היוניקורן Deel, חממת הפודטק Fresh Start, חברת הביו-טיק Nucleai ועוד.

ברכותינו לפרופ' נעם שטרן-גינוסר, מהמחלקה לגנטיקה מולקולרית במכון ויצמן למדע, על זכייתה במענק המחקר של המועצה האירופית למחקר (ERC).

המחקר שזכה במענק מתמקד בנגיף הציטומגלו (CMV), נגיף שכיח ממשפחת נגיפי ההרפס. הנגיף מדבק ונפוץ מאוד בכל העולם, ולרוב אינו מוביל לתסמינים אבל עלול לגרום לסיבוכים קשים במהלך הריון ובאנשים עם מערכת חיסון מוחלשת. במחקר יפותחו גישות חדשניות מתחומים שונים ובהם שיטות גנומיות חדישות וביולוגיה חישובית שיקדמו הבנה מעמיקה של מנגנוני האינטראקציה של הנגיף עם תאי המאכסן (האדם) והתגובה החיסונית ברקמות שונות.

ד"ר שטרן-גינוסר בוגרת תואר ראשון במיקרוביולוגיה, תואר שני במדעי החיים ודוקטורט במיקרוביולוגיה כולם מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

כתבה מרתקת של גדי פרל, עמית מחקר במרכז פדרמן לחקר אבטחת הסייבר, דוקטורנט למשפטים באוניברסיטה העברית ומנהל מחקר תוכנית המשפטים של מרכז פדרמן לחקר אבטחת הסייבר באוניברסיטה העברית.

הכתבה מספרת על עו"ד הגיש לבית משפט השלום פסקי דין שלא נבראו. בתשובתו הודה עורך הדין שנפלה שגיאה שנבעה מהעובדה שנעזר במה שכינה: "מאגר משפטי מקוון, מקור מידע מקובל ונפוץ בקרב עורכי דין", לשם בניית הסיכומים שהוגשו. עורך הדין גם הודה שלא קרא את התוצרים לפני שהגיש אותם, והתנצל על כך שהטעה את בית המשפט. אפשר להעריך בזהירות שעורך הדין השתמש בבינה מלאכותית, והיא הנפיקה עבורו פסקי דין שלא היו קיימים מעולם. 

מודלי שפה כמו קלוד ו-ChatGPT נוטים "להמציא" מידע שחסר להם. מודל השפה מוסר לנו מידע מופרך בעליל, ועושה זאת ברמת ביטחון עצמי של פוליטיקאי במסיבת עיתונאים

לכתבה המלאה >>>

הקורס בשיתוף המרכז הבין-תחומי לחקר קנבינואידים של האוניברסיטה העברית והיחידה לקנביס רפואי (יק"ר) של משרד הבריאות, הינו קורס ההכשרה החלוץ והמוביל לרוקחים.

תכני הקורס מבוססים על תכנית ההכשרה הלאומית לרופאים של משרד הבריאות למתן טיפול באמצעות קנביס רפואי. 

בוגרות ובוגרי האוניברסיטה העברית זכאים ל-5% הנחה!

לכל הפרטים והרשמה >>>

הקורס נועד להשיב על שאלות כמו: האם אופטלגין עלול לסכן חולים המטופלים בנוגדי קרישה? מדוע יש להזהר גם בטיפול תרופתי של 5 ימים בלבד? האם יש מקום לזהירות בשילוב מוצרי קנאביס עם תרופות? האם תרופות ביולוגיות יכולות להשפיע על תרופות אחרות? הקורס יבהיר מושגי יסוד כגון מעכב או סובסטרט חזקים, חלשים ובינוניים וסובסטרט רגיש – מתי ניתן להמשיך לטפל בתרופות כרגיל לעומת מצבים המחייבים שינויי מינון או המנעות מהשילוב. יושם דגש על תזמון התגובה, כולל מצבים בהם התגובה הבין-תרופתית נמשכת או אף מופיעה לאחר שהטיפול בשילוב התרופתי הסתיים. יוצגו מאגרי מידע, יתרונותיהם  ומגבלותיהם. תגובות עם תרופות הקורונה החדשות, תגובות של חומרי טבע עם תרופות אחרות ותגובות של קבוצות תרופות נבחרות, כולל קנבינואידים, אופיואידים ותרופות ביולוגיות עם תרופות אחרות, כולל נוגדי הקרישה החדשים, סטטינים, ועוד.

ברכות לחברי נבחרת 40 המנהיגים והמנהיגות הצעירות עד גיל 40 של האוניברסיטה העברית!

בטקס מעורר השראה, שנערך באוניברסיטה העברית במהלך מושב ה-87 של חבר הנאמנים, במרכז אספר ליזמות וחדשנות, חשפנו את חברי וחברות הנבחרת הראשונה של האוניברסיטה העברית.

הנבחרת כוללת 40 בוגרות ובוגרים שלנו, מובילים ומשפיעים בתחומי עיסוקם במגוון רחב של תחומים: פוליטיקה וממשל, חינוך, היי-טק, רפואה, תרבות ואמנות, כלכלה ומשפט. חברי וחברות הנבחרת הוכיחו יכולות מנהיגות והובלה יוצאת דופן והם אלה שיובילו את המשק, הכלכלה, המגזר הציבורי ואת החברה האזרחית. דווקא בתקופה הקשה שבה אנו מצויים, אנו רואים בקבוצה זו את דור המנהיגים והמנהיגות הבא של מדינת ישראל. הם מצטרפים למאות אלפי הבוגרים והבוגרות של האוניברסיטה העברית הנמצאות והנמצאים בנקודות השפעה קריטיות שיבנו את החברה הישראלית לעתיד טוב יותר. 

חברי וחברות הנבחרת הראשונה, הם החלוצים, הדוגמה ומופת עבור עשרות אלפי הסטודנטים והסטודנטיות הלומדות כיום באוניברסיטה העברית. 

ההרשמה להגשת מועמדות לנבחרת 2025 נפתחה! להגשת מועמודות או המלצה >>>

לאתר של נבחרת 40 המנהיגות והמנהיגים הצעירים עד גיל 40 של האוניברסיטה העברית >>>

לגלריית תמונות מהטקס >>>

ד"ר מתן גולן, מהאוניברסיטה העברית בירושלים ומכון וולקני, הוביל צוות חוקרים שגילה כיצד עוברים של דגים קובעים את הרגע האידיאלי לבקיעתם. תגליתם פורצת הדרך, שהתפרסמה בכתב העת Science, חושפת מנגנון פעיל שבאמצעותו עוברים אלו שולטים בהחלטה קריטית של חיים ומוות ומציעה תובנות חדשות בתחום הביולוגיה והאבולוציה.

החוקרים גילו שעוברים של דגים מתחילים את תהליך הבקיעה דרך אות מהמוח: נוירו-הורמון בשם TRH. ההרומון עובר בזרם הדם לבלוטה מיוחדת, שם הוא מפעיל שחרור אנזימים הממיסים את דופן הביצה ומאפשרים לעובר להשתחרר. המעגל העצבי הקריטי הזה, שאחראי לבקיעה, מתפתח ממש לפני האירוע ונעלם זמן קצר לאחר מכן. ללא TRH העוברים אינם מסוגלים לשחרר את האנזימים הנדרשים, מה שמוביל למותם בתוך הביצה.

ברכותינו לד"ר ירדן כהן, מהמחלקה למדעי המוח במכון ויצמן למדע, על זכייתו במענק המחקר של המועצה האירופית למחקר (ERC). מטרת המחקר היא להבין "איך המוח מלחין" – כלומר כיצד יוצאות לפועל התנהגויות מורכבות כדוגמת דיבור, ריקוד ונגינה. חיית המודל שתשמש את החוקרים היא ציפורי שיר מסוג קנרים – זמרים וירטואוזיים, המפיקים עושר של צלילים, המכונים הברות, ויוצרים רפרטואר עצום של שירים על-ידי שרשור הברות לפי כללים, הדומים בקבועי הזמן ובמורכבות שלהם להתנהגות אנושית. החוקרים מתעתדים ללמוד את המבנה האנטומי ואת פעילות המוח של קנרים בזמן שירה ולהשתמש בעושר ובמורכבות השירים כדי להבין איך המוח מחבר הברה להברה, מחיל כללי תחביר על תהליך זה ומלחין שירים למטרת משיכת בנות זוג והתחרות עם זכרים אחרים.

ולנס סמיקונדקטור, ספקית מובילה של שבבים לתקשורת מהירה בתעשיות האודיו-וידאו והרכב, הודיעה על מינויה של גילי פרידמן כסמנכ"לית בכירה וראשת היחידה העסקית הרב-תחומית החדשה שהוקמה בחברה.

"אנו שמחים לקבל בברכה את גילי פרידמן כראש היחידה העסקית הרב-תחומית החדשה שלנו, הכוללת את שווקי האודיו-וידאו, תעשייה, ראייה ממוחשבת ורפואה", אמר גדעון בן-צבי, מנכ"ל החברה. "גילי מביאה איתה ניסיון של למעלה מ-17 שנה בהובלת מחלקות מכירות ופיתוח עסקי בחברות גלובליות מובילות בתעשיית השבבים. תחת ההובלה שלה, צוותי המכירות הגלובליים בסוני סמיקונדקטור ישראל וב-Altair, קבעו רקורד מוכח של צמיחה מרשימה בהכנסות, הן בשווקים קיימים והן בחדשים".