check
חדשות בוגרי העברית | ארגון בוגרי העברית

חדשות בוגרי העברית

Smart Cities and Urban Informatics - MA

ערים חכמות ואינפורמטיקה אורבנית

12 מאי, 2021

הערים כיום מאותגרות יותר ויותר לפתח את הסביבה העירונית בדרכים המאמצות טכנולוגיה, אך גם משמרות ומשפרות את איכות החיים העירונית. האתגר תרם רבות לקידום הרעיון של "ערים חכמות" היכולות להתמודד עם האתגרים של העיר ההולכת וגדלה. ישראל, כמדינה עם אוכלוסייה מאוד עירונית, נמצאת בחזית המחקר והפיתוח של טכנולוגיות אלה, לרבות כלי רכב אוטונומיים, שירותים מבוססי מיקום, ניווט סלולרי ומערכות מעקב שניתן להשתמש בהן לשיפור איכות החיים העירונית. ההכרה בצורך בטכנולוגיות אלה גברה בבואתה מגפת הקורונה. זה אילץ לבחון מחדש רבות מהנחות היסוד העיקריות של הצמיחה ותפקודה של העיר: צפיפות עירונית, שימוש אופטימלי בקרקעות, הפרדה בין מרחב מגורים ומרחב עבודה, צורות חדשות של ניידות עירונית ועתיד מערכות התחבורה.

קרא עוד

מתוך הכרה בחשיבות המגמות הללו בחיי היומיום שלנו, החוג לגיאוגרפיה בפקולטה למדעי החברה באוניברסיטה העברית בירושלים, בשיתוף עם בית הספר לתלמידי חו"ל ע"ש רוטברג, הציגו את התכנית הראשונה בישראל לתואר שני – "ערים חכמות ואינפורמטיקה אורבנית". מטרת התוכנית היא לחנך דור חדש של מתכנני ערים, מנהלים ומקבלי החלטות ולצייד אותם ביכולת לשלב מדיניות וטכנולוגיה לרווחת הקהילות העירוניות. התואר יכלול קורסים העוסקים בפיתוח עירוני, ייקנו מיומנויות טכניות וגם קורסי שטח, המיועדים לתת כלים נכונים כדי להתמודד מול האתגרים של הצמיחה העירונית החכמה.

התוכנית, שאורכת שני סמסטרים, מופעלת על ידי בית הספר לתלמידי חו"ל ע"ש רוטברג ומועברת באנגלית בשילוב סטודנטים מרחבי העולם. הסטודנטים יצטרכו לטפל בבעיות אמיתיות ולהציג פתרונות טכנולוגיים ויישומיים. הקורסים יתמקדו בנושאים כמו תחבורה עירונית, שינויי האקלים והשפעתם על הערים, תכנון תשתיות חכם ונושאים רלוונטיים אחרים.

בוגרי התוכנית יחשפו להזדמנויות תעסוקה בתחומים רבים ומגוונים. במגזר הציבורי – התואר רלוונטי למשרות בתכנון ערים ובשלטון המקומי וכן לסוכנויות ציבוריות העוסקות בדיור, סביבה, אנרגיה ותשתיות. במגזר הפרטי – חברות ייעוץ, תכנון ופיתוח, בחברות IT ותקשורת וכן פיתוח קרקעות ונדל"ן. לאלו המעוניינים להמשיך את הלימודים האקדמיים, התוכנית מייעדת את הבוגרים למסלול לתארים מחקריים נוספים בתחומי גיאוגרפיה, לימודי הסביבה ומדיניות ציבורית.

למידע נוסף על התוכנית, בקרו באתר האינטרנט שלנו או הגישו בקשות באופן מקוון. לשאלות אקדמיות, אנא צרו קשר עם ראש האקדמיה של התוכנית, פרופ' דניאל פלזנשטיין. לשאלות בנושאי קבלה, רישום, דיור ועניינים מנהליים ולוגיסטיים אחרים, אנא צרו קשר עם גב' איימי סרוסי.

טופס הרישום הינו באנגלית.

קראו פחות
Atlas of Cells in Stony Coral Reefs

מפה גנטית של תאי האלמוגים

5 מאי, 2021

חוקרים מאוניברסיטת חיפה, המרכז לוויסות גנומי (ברצלונה) וממכון ויצמן הצליחו לרצף, לראשונה, את התוכנית הגנטית של כל סוגי התאים באלמוגים אבניים. המחקר המשותף פורסם בכתב העת היוקרתי Cell.

מחקר זה היה שיתוף פעולה של ד"ר טלי מס (בוגרת האוניברסיטה העברית בירושלים) מבית הספר למדעי הים ע"ש לאון ה. צ'רני באוניברסיטת חיפה, יחד עם ד"ר ארנאו סבע-פדרוס מהמרכז לוויסות גנומי בברצלונה פרופ' עמוס תנאי ממכון ויצמן.

קרא עוד

"לשוניות האלמוגים תפקיד קריטי במערכת האקולוגית באוקיאנוסים ובים מכיוון שהם מספקים בית גידול לכ-25 אחוזים מבעלי החיים בים ובונים את המבנים הביוגניים הגדולים בעולם. התחממות מי הים והחומציות העולה מהווים איום על עתידן של שוניות האלמוגים ובהתאם לכך, הרצף הגנטי שהשלמנו חשוב ביותר להישרדותם של שוניות האלמוגים ולעתיד האוקיאנוסים", אמרה מס.

"אנו מאמינים כי ממצאינו יהוו אבן דרך בכל תחום חקר האלמוגים ושימור שוניות האלמוגים", אמרו החוקרים.

למאמר המלא >>>

קראו פחות
Isaac R. Melamed M.D.

הוקרה לבוגר העברית - מומחה אימונולוגיה

4 מאי, 2021

ד"ר איזיק ר. מלמד, קיבל הוקרה מארגון Continental Who's Who כאימונולוג מוביל על הישגיו הרבים. ארגון Continental Who's Who הוא ארגון חברות בלעדית, המעצים מנהלים, אנשי מקצוע ויזמים ברחבי העולם.

ד"ר מלמד הוא מומחה מוביל בתחום האימונולוגיה. הוא בילה למעלה מעשרים שנה בחקר מחלות הקשורות למערכת החיסונית. סיים לימודי רפואה באוניברסיטה העברית בירושלים בשנת 1978. את התמחותו הראשונה עשה בבית החולים לילדים בטורונטו, קנדה והתמחות נוספת במרכז היהודי הלאומי לאימונולוגיה ורפואה נשימתית.

קרא עוד

ד"ר מלמד פרסם למעלה ממאה מאמרים והרצה בארצות הברית ומחוצה לה. הוא קיבל פרס האגודה לאימונולוגיה קלינית בשנת 2002, פרס המחקר של האקדמיה האמריקאית לאלרגיה ואימונולוגיה בשנת 1993, תעודת כבוד בשנת 1991, ופרס טיסדייל על מצוינות במחקר בשנת 1990.

בתגובה ד"ר מלמד הקדיש את ההוקרה לפרופ' צבי שפירר (גם הוא בוגר האוניברסיטה העברית) ונתן עצה לרופאי העתיד: "תאהב לעשות את מה שאתה עושה. נסה תמיד לעזור למטופל. נסה להבין את המחלה ולהסביר למטופל. הקשב תמיד למטופל שלך. המשך ללמוד. תרגיש אמפתיה למטופל".

צילום: Continental Who's Who

קראו פחות
Forbes 30 Under 30 2021

בוגרות ובוגרי העברית ברשימת 30 מתחת ל-30, הצעירים המבטיחים של "פורבס" לשנת 2021

27 אפריל, 2021

זו השנה שלישית ברציפות בה מפרסם כתב העת "פורבס" את רשימת הכוכבים הצעירים מתחת לגיל 30 המהווים מקור לגאווה לאומית. 60 הצעירים המוכשרים במחזור 2021 (30 מהעולם הטכנולוגי מדעי ו־30 משאר תחומי החיים) הקימו חברות אשר שגשגו למרות המגיפה, סייעו במלחמה נגד הקורונה, יצרו שירותים חדשים באמצעות AI והביאו כבוד רב לישראל. 

קרא עוד

בוגרות ובוגרי העברית ברשימה המכובדת:
שיר חורב, DeepChecks, מייסדת שותפה
פיליפ טנור, DeepChecks, מייסד שותף
טל סייג, Granulate, מייסד שותף
תומר זוארץ, Interai, מייסד שותף
מיכאל זולוטוב, Razor Labs, מייסד שותף
עידו רוזנברג, Razor Labs, מייסד שותף
אור שגיא, חוקר ביואינפורמטיקה
דנה בובליל, דירקטורית ומנהלת השקעות בקרן Target Global
מתן סיבק, מייסד ומנכ"ל קרן פילנתרופית לשמירת טבע ואתרי מורשת
ענבל רואי-בן נון, רכזת בריאות באגף שכר והסכמי עבודה, משרד האוצר
עמרי שיינין, מייסד שותף MeaTech *

לדירוג המלא >>>

ברכותינו לכל הבוגרות והבוגרים שלנו!

* לימודים משלימים לתואר במדעי החיים, לא תואר מלא.

קראו פחות
Got BioMilk?

יש BioMilk?

20 אפריל, 2021

חברת הסטארט-אפ BioMilk הוקמה בשנת 2018 על ידי ד"ר נורית ארגוב-ארגמן וד"ר מגי לוי, שתיהן בוגרות האוניברסיטה העברית בירושלים. BioMilk מפתחת חלב מתורבת מתאי חלב. החברה שואפת לייצר חלב המקביל בהרכבו לזה של חלב פרה מסחרי, נטול תוספים סינתטיים או צמחיים, ובעל כמויות הורמונים ואנטיביוטיקה נמוכות יותר מזה של המוצר המסורתי. ביו-מילק נמצאת גם בתהליך ייצור חלב מתורבת זהה לחלב אם, הכולל ייצור של פחמימות מורכבות הנמצאות בחלב האדם התומכות בהתפתחות מערכת החיסון.

קרא עוד

ביו-מילק השתמשה בידע שנרכש במשך יותר מעשור של מחקר על ידי חוקרים באוניברסיטה העברית בירושלים כדי לפתח את הטכנולוגיה. זו חברת החלב המתורבת הראשונה והיחידה בעולם הנסחרת בבורסה והיא אחת משמונה חברות טכנולוגיות מזון הנסחרות כיום בבורסת תל אביב.

החברה מקווה להציג את המוצר הראשון שלה, חלב פרות מתורבת, כבר בשנת 2021 וחלב אם בשנת 2022.

לכתבה המלאה >>>

קראו פחות
Obesity Research

מחקר בהובלת בוגרת העברית יסייע לפתח תרופות נגד השמנת יתר

19 אפריל, 2021

הקולטן MC4 הוא חלבון קטן המתבטא בתאי עצב באזור המוח הקרוי היפותלמוס, כחלק ממקבץ תאים (שיחדיו מכונים הגרעין הפאראוונטריקולרי) המחשבים את מאזן האנרגיה בגוף באמצעות חישה ועיבוד של אותות מטבוליים שונים. כאשר 4MC נמצא במצב פעיל – וזהו מצבו הטבעי – הוא משגר פקודות הגורמות לנו להרגיש שבעים. כלומר, מבחינתו של המוח ברירת המחדל של גוף האדם היא שובע. כאשר רמות האנרגיה שלנו יורדות, מקבץ התאים בהיפותלמוס מפריש הורמון המכבה את קולטן ה-4MC ומייצר אצלנו תחושת רעב. אחרי הארוחה, מופרש הורמון אחר הנקשר לאותו אתר קישור על פני הקולטן, מסלק ממנו את הורמון הרעב ומחזיר את הקולטן למצבו הפעיל, דהיינו לתחושת השובע. מוטציות המשביתות את 4MC גורמות לאנשים להרגיש רעב תמידי.

קרא עוד

הדר ישראלי, סטודנטית לרפואה החוקרת מנגנוני השמנה במסגרת עבודת הדוקטורט שלה, בהנחייתו של ד"ר דני בן-צבי באוניברסיטה העברית בירושלים, פגשה במהלך לימודיה משפחה ישראלית שבה יותר משבעה מבני המשפחה סובלים מרעב תמידי ומהשמנת יתר קיצונית. אצל רובם עומד מדד מסת הגוף (BMI) על ערך גבוה מ-70, כלומר בערך פי שלושה מהנורמה. מצוקת המשפחה נבעה ממוטציה אחת בלבד בקולטן ה-MC4, פנתה בנושא לד"ר מורן שלו בן-עמי מהמחלקה לביולוגיה מבנית וכימית במכון ויצמן ובוגרת האוניברסיטה העברית, המתמחה בהדמיה תלת-ממדית של קולטנים במערכת העצבים המרכזית.

בעקבות פנייתה, הציעה ד"ר שלו בן-עמי לישראלי להצטרף למעבדתה כמדענית אורחת ולחקור באמצעות טכנולוגיות חדישות של מיקרוסקופיה אלקטרונית, כיצד עובד הקולטן ומדוע דווקא מוטציה זו מובילה להשלכות כה חמורות אצל החולים. ישראלי וד"ר אוקסנה דגטיאריק, חוקרת בתר-דוקטוריאלית במעבדה, בודדו כמויות גדולות של קולטני MC4 מקרומי תאים, ופענחו את המבנה התלת-ממדי של הקולטן באמצעות מיקרוסקופ אלקטרונים קריוגני. המחקר נערך בשיתוף פעולה עם קבוצתה של פרופ' מאשה ניב מן האוניברסיטה העברית (בוגרת האוניברסיטה) וד"ר פיטר מקורמיק מאוניברסיטת קווין מרי בלונדון.

העובדה שקולטן ה-4MC שולט הלכה למעשה בתחושות הרעב והשובע של הגוף, הופכת אותו למטרה מרכזית לפיתוח תרופות נגד השמנת יתר. בנוסף, נחשפה זהותו של סייען מפתיע העוזר לתרופה: יון סידן המחזק את הקישור של התרופה לקולטן. בניסויים ביוכימיים וחישוביים, מצאו המדענים כי הסידן עוזר באופן דומה גם להורמון השובע הטבעי להפעיל את MC4, ובו-בזמן משבש את פעולתו של הורמון הרעב.

"זה היה ממצא מפתיע ביותר", אומרת ד"ר שלו-בן עמי. "נראה כי בעזרת הסידן יכול אות השובע להתחרות בהצלחה באות הרעב, וכך לסייע למוח לחזור לתחושת שובע לאחר הארוחה".

במחקר השתתפו ד"ר פבריציו פיירו מהאוניברסיטה העברית בירושלים; וידיצ'ה צ'ונילאל, אמנדיפ ראוק גיל, ניקולס רוט, ד"ר חואקין בוטה וד"ר לי צ'אן מאוניברסיטת קווין מרי בלונדון; ד"ר ואדיבל פראבהר מהמחלקה לביולוגיה מבנית וכימית במכון ויצמן, וד"ר יואב פלג מהמחלקה לתשתיות מחקר מדעי החיים במכון.

קראו פחות
Reut Avinun - Rising Start

כוכבת עולה באקדמיה

19 אפריל, 2021

ד"ר רעות אבינון סומנה לאחרונה כ"כוכבת עולה" (APS Rising Star) על ידי ארגון מדעי הפסיכולוגיה (Association for Psychological Science), לאור הישגיה המקצועיים וכהכרה בעתידה המבטיח בתחום. הארגון מסמן מדענים מבריקים בראשית הקריירה שלהם ומעניק להם את התואר היוקרתי "כוכבים עולים" – אם עברו רק שנים בודדות מאז קיבלו את הדוקטורט שלהם. במכתב שנשלח בתחילת החודש לד"ר אבינון כתב נשיא ארגון ה-APS, שינובו קיטימה: "את בין המוחות המבריקים ביותר בתחום מחקרך, וקובעת סטנדרט גבוה להפליא לשנים הבאות... אנו מצפים להמשך הצלחתך כמובילה בתחום מדע הפסיכולוגיה".

קרא עוד

ד"ר אבינון היא פוסט דוקטורנטית במחלקה לפסיכולוגיה של האונ' העברית. מחקרה עוסק בתחום של גנטיקה התנהגותית (חקר ההשפעות הגנטיות על התנהגות אנושית) והאופן בו התנהגויות מושפעות גנטית מעצבות את הסביבה של האדם. הדוקטורט של ד"ר אבינון עסק באופן בו מידע גנטי יכול לקדם את ההבנה של התנהגות הורית ובמהלך הדוקטורט היא בחנה את השפעת הגנים של ההורים ואת השפעת הילדים על הורות. לאחר הדוקטורט, מחקרה של ד"ר אבינון התמקד בפסיכופתולוגיה ובעיקר בדכאון. מחקרה הנוכחי מתמקד באופן בו מבנה ופעילות המוח מתווכים השפעות גנטיות על פסיכופתולוגיה, באופן בו התנהגויות ומאפיינים שמושפעים על ידי גנים, משפיעים בתורם על סביבה שעלולה לתרום להתפתחות דכאון ובאופן בו שינוי הסביבה יכול לשנות השפעות גנטיות.

ד"ר אבינון בעלת תואר ראשון בפסיכוביולוגיה, תואר שני בנוירוביולוגיה ותואר שלישי בפסיכולוגיה התפתחותית, מטעם האוניברסיטה העברית. במהלך התואר השלישי, בו עשתה את הדוקטורט תחת הנחייתו של פרופ' אריאל כנפו-נעם, זכתה במלגת נשיא האוניברסיטה ואף נבחרה לקבלתה של מלגת איינשטיין-קיי, אשר ניתנת לקומץ דוקטורנטים מבטיחים באוניברסיטה. לאחר הדוקטורט יצאה לפוסט-דוקטורט באוניברסיטת דיוק תחת הנחייתו של פרופ' אמד הרירי, בעזרת מלגת יד הנדיב היוקרתית של קרן רוטשילד, ולאחר מכן חזרה לארץ והובילה למשך שנה שיתוף פעולה בין אוניברסיטת דיוק לאוניברסיטה העברית, בעזרת מלגה של קהילת המוח הירושלמית (The Jerusalem Brain Community). בשנתיים האחרונות עובדת ד"ר אבינון כפוסט דוקטורנטית באוניברסיטה העברית במעבדתו של ד"ר שלמה ישראל (זכה אף הוא בתואר - APS Rising Star), בתמיכת מלגת ליידי דייויס.

למקור >>>

קראו פחות
Open Call - Cannabis Research Partner

קול קורא לשותף עסקי אסטרטגי בתחום קנאביס

18 מרץ, 2021

בשנים האחרונות הולך ומתגבר הצורך במחקר מדעי מעמיק ורב-תחומי של צמח הקנאביס על מנת לייעל את יצור חומרי הגלם לתעשיית התרופות ולהרחיב את היישומיים לתעשייה זו ולתעשיות נוספות המשתמשות בחומרי הגלם שמייצר הצמח. כיום מתנהל בכמה מעבדות בפקולטה מחקר בנושא גידול הקנאביס והפקולטה מבקשת להרחיב את הפעילות בנושא זה ולהקים מתחם לגידול קנאביס אשר בחלקו ישמש לצרכי המחקר של הפקולטה. לצורך כך הקצתה האוניברסיטה העברית שטח בקמפוס ברחובות לטובת הקמת המתחם אשר יכלול, בין היתר, חממות וחדרי גידול.

האוניברסיטה מבקשת לבחור שותף אסטרטגי לפרויקט, אשר יהיה מוכן להשקיע את העלויות הנדרשות לצורך הקמת הקומפלקס, עלויות שמוערכות כיום בסך של כ-10
מיליון ש"ח ( 3.5 מיליון דולר) ולהקים את המתחם.

קרא עוד

יזמים, חברות תרופות, חברות גידול קנאביס וכל משקיע או גוף אחר בעל ניסיון רלבנטי, אשר יהיה מעוניין להיכנס לשותפות כאמור, מוזמן לפנות לאוניברסיטה ולהציע את המתווה לשיתוף פעולה כזה. 

ניתן להגיש שאלות הבהרה לתיבת הדוא"ל של מזכירת ועדת המכרזים yifatc@savion.huji.ac.il עד ליום 4 באפריל 2021.
יש להגיש הצעות מפורטות ככל שניתן לתיבת הדוא"ל הנ"ל עד ליום 4 במאי 2021 בשעה 12:00.

מובהר כי קול קורא זה אינו מכרז ואינו מחייב את האוניברסיטה להתקשר עם המציעים או מי מהם.

קראו פחות
Hanna Pri-Zan - Chairman of the Israeli Experience

בוגרת העברית - יו"ר של "החוויה הישראלית"

18 מרץ, 2021

יו"ר הסוכנות היהודית, יצחק (בוז'י) הרצוג ויו"ר חבר הנאמנים של הסוכנות, מיקל סיגל, אישרו השבוע את מינויה של חנה פרי-זן ליו"ר 'החוויה הישראלית', חברת הבת לחינוך של הסוכנות היהודית. עמוס חרמון משמש כמנכ"ל החברה

פרי-זן, מהבנקאיות המובילות במשק הישראלי מילאה שורה של תפקידים בכירים בבנק הפועלים ובהם יו"ר 'פעילים' ושימשה כחברת הנהלת הבנק. פרי-זן תחליף את מנחם גרנית שכיהן כיו"ר ב-10 השנים האחרונות. עמוס חרמון משמש כמנכ"ל החברה. בנוסף לתפקידה החדש, פרי-זן משמשת כחברת הנהלת ידידי מוזיאון ישראל, חברת הנהלת ארגון ידידי מד"א וכיהנה כיו"ר חבר הנאמנים של המכללה האקדמית תל-חי.

קרא עוד

'החוויה הישראלית' היא חברת התיירות הנכנסת המובילה בישראל ומביאה באמצעות 'פרוייקט מסע' מידי שנה עשרות אלפי צעירים יהודים מכל העולם לתכניות חינוכיות לחיזוק הזהות היהודית והקשר עם ישראל. מנתוני החברה עולה כי פעילותה תורמת באופן משמעותי לכלכלה הישראלית, בדגש על העסקים בפריפריה.

יו"ר הסוכנות היהודית, יצחק (בוז'י) הרצוג איחל הצלחה לפרי-זן בתפקיד החדש: "חנה פרי-זן נכנסת אל תפקיד יו"ר החוויה הישראלית באחת התקופות המאתגרות של מיזמי החוויות של צעירים יהודיים בישראל בצל משבר הקורונה. בטוחני שהניסיון שהיא מביאה עימה משורת התפקידים הבכירים שמילאה במשק, יתרום לחברה בחיזוק אהבת ישראל בקרב הדור הצעיר היהודי בתפוצות ופיתוח מסלולי החוויות השונות".

פרי-זן: "אני מודה ליצחק הרצוג על המינוי ומתכוונת לפעול יחד עם הנהלת החברה כדי להוציא את ענף התיירות החינוכית מהמשבר ולהשיב את התנופה לענף זה שחשיבותו להמשך הקשר בין ישראל לתפוצות כה מכריעה".

חנה פרי-זן בעלת תואר ראשון בכלכלה מהאוניברסיטה העברית.

למקור >>>
צילום: ארז חרודי

 

קראו פחות
Brainq - huji alumni present new treatment for stroke

טיפול חדש לנפגעי שבץ מוחי מבוגרי העברית

14 מרץ, 2021

BrainQ, חברת הסטארט-אפ הישראלית עם פלטפורמה טיפולית המופעלת על ידי בינה מלאכותית הנוסדה על ידי בוגרי האוניברסיטה העברית, הודיעה על תוצאות מחקר מעודדות לטיפול חדש להפחתת מוגבלות לאחר שבץ מוחי. במחקר שהוצג: 77% ממשתתפי הטיפול הניסוי החלימו לרמה ללא תסמינים או ללא מוגבלות משמעותית בסולם ה-Rankin. ציוני ה-mRS של נבדקי BrainQ השתפרו בממוצע ב-2.5 נקודות במהלך המחקר, לעומת 1.3 נקודות בקבוצת הדמה. לא נרשמו אירועים שליליים הקשורים לטיפול.

קרא עוד

"התוצאות של הפיילוט מדהימים", אמר ד"ר ג'פרי סבר, מנהל תוכנית UCLA לשבץ מוחי וכלי דם וחוקר ראשי לניסוי של BrainQ. "הטיפולים הקיימים כיום לשבץ מוחי יעילות רק שעות ספורות שלאחר השבץ ומתאימות לפחות מ-5-10% מהמטופלים. הטכנולוגיה הזו עשויה להאריך את פרק הזמן בו ניתן לתת טיפול משעות עד ימים ואפילו שבועות ולהתאים לאוכלוסיית חולים גדולה בהרבה".

"התוצאות המבטיחות  מצביעות על כך שאנחנו בדרך להביא תקווה לנפגעי שבץ מוחי באמצעות הטכנולוגיה החדשה שלנו", אמר יותם דרקסלר, מנכ"ל ומייסד משותף של BrainQ. "מטרתנו היא להפוך לפיתרון הנוירו-טיפולי הביתי המוביל".

חברת סטארט-אפ ישראלית BrainQ מפתחת פלטפורמה טיפולית המופעלת על ידי בינה מלאכותית להפחתת מוגבלויות בעקבות שבץ מוחי והפרעות עצב אחרות במטרה לשנות את חייהם של מיליוני אנשים. החברה קיבלה לאחרונה אישור למכשירים פורצי דרך של ה-FDA והיא עורכת בימים אלה ניסויים קליניים במרכזים רפואיים מובילים בעולם. מייסדי החברה הם: פרופ' (אמריטוס) אסתר שהמי, ד"ר ירון סגל ויותם דרקסלר, שלושתם בוגרי האוניברסיטה העברית.

לכתבה המלאה >>>

קראו פחות
50 Influential Women of 2021 (Globes)

50 הנשים המשפיעות של ישראל 2021 לפי גלובס

7 מרץ, 2021

המגזין "גלובס" הציג את רשימת 50 הנשים המשפיעות של ישראל לשנת 2021. פרויקט "50 הנשים המשפיעות" נוסד במגזין "ליידי גלובס" והפך בהובלת צוות המגזין למוביל בתחומו בישראל. כוחו של הפרויקט הוא בהנכחת הנשים שכן הצליחו, חרף אינספור תקרות זכוכית שבדרך, להתברג בשדרת הניהול הישראלי. השנה ברשימה נכללו 17 בוגרות האוניברסיטה העברית:

קרא עוד

  • סמדר ברבר צדיק
  • תמר יסעור
  • ליאת בן-ארי שווקי
  • שגית אפיק
  • רב-גונדר קטי פרי
  • סיגל יעקבי
  • מיכל הלפרין
  • קרן טרנר־אייל
  • ד"ר איה סופר
  • הרבנית ימימה מזרחי
  • פרופ' גליה רהב
  • פרופ' עידית מטות
  • פרופ' סיגל סדצקי
  • ד"ר אסנת לב ציון קורח
  • ד"ר תמר אלרם
  • פרופ' שולמית לבנברג
  • תמר גלילי

הוועידה המייעצת כוללת לא מעט בוגרות של האוניברסיטה העברית:

לדעתה של פרופ’ קרנית פלוג, נשים בעמדות השפעה "צריכות להוביל שינוי או לקדם נושאים ומטרות על בסיס עבודת צוות ורתימת האנשים בארגון לעשייה משותפת".

סיגל קנוטופסקי, לשעבר מנכ"לית עולים ביחד וסמנכ"לית פיתוח משאבים במעוז, והיום מנהלת אזור צפון–מזרח ארה"ב בסוכנות היהודית, סבורה שאחד השיקולים בבחירת נשים לרשימה היא הפעילות שלהן בקידום נשים. "בחרתי בנשים פורצות דרך, שמהוות מודל לחיקוי לנשים אחרות, הן ברמה האישית והן ברמה המקצועית, ומקדמות נשים אחרות לצדן ובכלל. בחרתי נשים שלצד העשייה המקצועית הן מתנדבות ותורמות לחברה, והבאתי בחשבון גם את השאלה עד כמה הן עוסקות בתחום שיש בו השפעה על חייהם של רבים".

פרופ’ רבקה כרמי רואה בהיקף ורוחב ההשפעה שיקול חשוב בבחירה. בעיניה ישנה חשיבות גדולה גם לתחום העיסוק, לאופי ההשפעה ולביטוי החוזקות הנחשבות נשיות. מנשים בעמדות השפעה היא מצפה להתמודד עם מצבים מורכבים, לדעת להאציל סמכויות, אך גם לגלות אמפתיה, חמלה ופתיחות לאיזון קריירה–משפחה. כמו רבות מנשות הוועדה פרופ’ כרמי סבורה שנשים בעמדות מפתח מחויבות לקידום פרואקטיבי של נשים, ובמילים אחרות: מתן הזדמנויות שוות באמת.

ד"ר סיגל שלח, מנכ"לית הג’וינט, בבחירת נשים לרשימה התמקדה בגיוון. "תמיד האמנתי בתפיסה של גיוון ופעלתי לקידומה", היא אומרת. "גיוון יכול להיות בהקשר מגדרי, אבל לא רק. לכן מנהיגות נשית מבחינתי צריכה להיות מנהיגות מגוונת, המהווה מודל ודוגמה לא רק לנשים אחרות, אלא לכלל חלקי החברה, לקידום חברה שוויונית, מיוצגת, מעורבות, משותפת.

לרשימה המלאה >>>

קראו פחות
business-development-ip

הטבה ייחודית לבוגרי העברית - קורס פיתוח עסקי של קניין רוחני

7 אוקטובר, 2021

מחקרים מהשנים האחרונות מראים כי לא פחות מ-80% מערך חברות ציבוריות בעולם מיוחס לקניין הרוחני שברשותן. במקביל, מתגברת המגמה העולמית של הכרה בחשיבות הקניין הרוחני, ככלי עסקי מרכזי וכמפתח ליצירת ערך ושמירה על יתרון תחרותי.

קרא עוד

מה יילמד בקורס:
הקורס יתמקד בלימוד ההיבטים העסקיים והמעשיים, של מימוש והשאת ערך של הזכויות בנכסים לא-מוחשיים, ובאופן הניצול שלהם כחלק מהאסטרטגיה העסקית של חברה

מהו קניין רוחני?
קניין רוחני הוא שם כולל לסוגי זכויות בנכסים לא-מוחשיים שהם פרי יצירתו של אדם. כגון: פטנטים, זכויות יוצרים, סימני מסחר, זכויות מטפחים של זני צמחים וסודות מסחריים. לקניין הרוחני יש ערך מסחרי והוא מהווה מרכיב אסטרטגי תחרותי ועסקי, שיש להגן עליו. למעשה, כל חדשנות ויזמות מביאות ליצירת קניין רוחני (IP - Intellectual Property).

חדשנות שמובילה לקניין רוחני נוצרת בחברות מכל תחומי התעשייה – הייטק, פרמצבטיקה, מכשור רפואי, כימיה, חקלאות, ביוטכנולוגיה, קלינטק, תחומי ההנדסה ותחומים רבים נוספים. מרכזי מחקר ופיתוח, במוסדות מחקריים ובחברות מסחריות, משקיעים משאבים רבים בניהול ובמימוש אפקטיבי של האמצאות והנכסים הרוחניים הנוצרים בהם כחלק מהאסטרטגיה העסקית.

ייחודו של הקורס:
הקורס מתמקד בלימוד ההיבטים העסקיים והמעשיים, של מימוש והשאת ערך של הזכויות בנכסים לא-מוחשיים, ובאופן הניצול שלהם כחלק מהאסטרטגיה העסקית של חברה.

מטרות הקורס:

  • הרחבת הידע הניהולי והקניית ראייה עסקית אסטרטגית מקיפה, הנדרשת לעוסקים במסחור קניין רוחני או ניהולו בארגון, הן החוצה (Licensing out) והן פנימה לתוך החברה (Licensing in). 
  • היכרות עם ההיבטים העסקיים והמודלים בתחום: שיטות לקביעת שווי וסוג התמורה, גורמי הסיכון ואופן גידורם.
  • לימוד אסטרטגיות הגנה על קניין רוחני, כגון פטנט, זכויות יוצרים, סוד מסחרי, סימן מסחרי וכיו"ב, הדומה והשונה ביניהם.
  • שיפור ותרגול מיומנויות עסקיות: ניהול מו"מ אפקטיבי ופרזנטציה.
  • חשיפה להיבטים המשפטיים המלווים תהליך מימוש ומסחור קניין רוחני (IP).
  • רכישת כלים מעשיים לקבלת החלטות והתמודדות עם דילמות המלוות יזמים משלב הרעיון, ליישום מסחרי.
  • חשיפה לניסיונם של יזמים וגורמים בתעשיית ההון סיכון.
     

מרכז מקצועי ומרצה: מר זיו שומרוני, דירקטור ויועץ לפיתוח עסקי בחברות בארץ ובחו"ל. כיהן כסמנכ"ל בחברת יישום, חברת מסחור הטכנולוגיות של האוניברסיטה העברית. 

מנהל אקדמי: פרופסור (אמריטוס) חיים רבינוביץ', חתן פרס קיי לפיתוחים חדשניים, כיהן כרקטור האוניברסיטה העברית וכדיקן הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה.

בוגרי האוניברסיטה העברית זכאים ל-15% הנחה

למידע נוסף וטופס רישום >>>

 

מועד פתיחת הקורס: 20.10.2021
הקורס מתקיים במסגרת המדור ללימודי חוץ של האוניברסיטה העברית בקמפוס רחובות.
הזכות לשינויים קלים בתכנית הלימוד שמורה למדור ללימודי חוץ (ט.ל.ח). הפתיחה מותנית במינימום נרשמים.

קראו פחות
Hamutal Meridor

חמוטל מרידור מצטרפת כשותפה בקרן השקעות וינטג'

4 מרץ, 2021

חברת Vintage Investment Partners, חברת השקעות טכנולוגית עולמית המשלבת קרנות משניות, קרנות השקעה ישירות וקרנות-של-קרנות, הודיעה היום כי חמוטל מרידור הצטרפה לחברה בתור שותפה.

במהלך 6 השנים האחרונות חמוטל שמשה כמנכ"לית פאלאנטיר ישראל. לפני כן היא עמדה בראש אגף מודיעין האינטרנט בוורינט. היא גם הייתה יזמית במשך מספר שנים, לאחר כהונה כמנהלת תוכניות במיקרוסופט ו-YaData, סטארט-אפ לניתוח נתונים שנרכש על ידי מיקרוסופט.

קרא עוד

חמוטל בעלת תואר ראשון במדעי המחשב ומדעי הקוגניציה מהאוניברסיטה העברית ותואר שני בעיבוד שפות טבעיות מאוניברסיטת אדינבורו.

אלן פלד, מייסד ושותף כללי של וינטג', מסר "אני מתכבד לקבל את חמוטל מרידור למשפחת וינטג'. אני מכיר את חמוטל למעלה מעשור ושמחתי שהיא הסכימה להצטרף אלינו. היא מביאה המון ניסיון בתחום הבינה המלאכותית ל-Vintage ותעזור לנו להתעמק בתחום חשוב זה. בנוסף לכל השאר, היא אדם נפלא ".

"אני נרגשת מהצטרפותי לקבוצת אנשים מצוינת של ווינטג' בראשותם עומד המנטור והחבר הוותיק שלי, אלן." הוסיפה חמוטל מרידור.

ברכותינו!

קראו פחות
HUJI Alumni and their Unicorns

שלושה חדי-הקרן של בוגרי העברית

2 מרץ, 2021

בוגרי העברית נמנים בין מייסדי שלוש חברות ישראליות שבשבועות הקרובים צפויות להגיע לשווי של מעל למיליארד דולר. החברות הן: ויז (WIZ), אורקה סקיוריטי (ORCA Security) ואקסוניוס (Axonius).

ויז הוקמה על ידי אסף רפפורט, עמי לוטבק, ינון קוסטיקה (כולם בוגרי האוניברסיטה העברית) ורועי רזניק והיא עוסקת בתחום אבטחת הענן. בעת הגיוס האחרון של החברה בדצמבר אמר ל”כלכליסט” אסף רפפורט כי "לעשות גיוס כזה זה משהו שמוריד מהשולחן את האופציה של רכישה, ומשאיר לנו לבנות חברה גדולה על אמת. מה שעשינו זה לסיים את החלק של לגייס כסף, לשים אותו מאחורינו, כדי שנוכל להתמקד בלרוץ קדימה״.

קרא עוד

אורקה סקיוריטי הוקמה בשנת 2019 בידי אבי שועה, גיל גרון (שניהם בוגרי האוניברסיטה העברית), מתן בן גור ולירן אנתבי ואחרים. אורקה סקיוריטי פיתחה מערכת אבטחה בענן שלא כמו פתרונות אבטחת ענן מתחרים אשר נבנו בסביבות מקומיות, אורקה סקיוריטי נולדה בענן עבור הענן. החברה מתייחסת לכל הנכסים של לקוחותיה בענן כאל רשת נכסים הקשורים ביניהם, ומתעדפת סיכונים על סמך חומרת החולשה בשילוב עם ההקשר הסביבתי, לרבות הנגישות והנזק הפוטנציאלי לפעילות העסקית. הקשר הזה מסייע לצמצם את אלפי התראות האבטחה ולהתמקד באלו החשובות באמת, תוך מתן פתרון אפקטיבי לטיפול בהן.

אקסוניוס הוקמה ב־2017. מייסדי החברה הם דין זיסמן, עופרי שור (בוגר האוניברסיטה העברית) ומור אבידור ברטוב (סמנכ"ל טכנולוגיה). הפלטפורמה שמפתחת אקסוניוס מספקת אבטחה ואפשרויות ניהול למכשירים המחוברים לרשת הארגונית.

לכתבה המלאה >>>

קראו פחות
NSP2 - Hebrew University of Jerusalem researchers

חוקרות מהאוניברסיטה העברית פענחו מבנה של 3 מחלבוני הקורונה

25 פברואר, 2021

באוניברסיטה העברית אמרו כי אחד החלבונים הגדולים ביותר של הנגיף, חלבון בשם Nsp2, התגלה כ"סרבן" לפיענוח מבני. הדבר היה מפתיע במיוחד מכיוון שמדובר בחלבון שעל פניו הוא בעל מאפיינים "רגילים" הדומים לאלפי חלבונים אחרים. בנוסף, כמעט שלא ידוע דבר על תפקידו בהתרבות הנגיף. החלבון עורר את סקרנותם של מספר חוקרות מהאוניברסיטה העברית, ביניהן חוקרת נגיפי קורונה מהמכון למדעי החיים פרופ' מיכל ליניאל, בוגרת האוניברסיטה וד"ר דינה שניידמן מהמחלקה לכימיה ביולוגית וביה"ס למדעי המחשב, וגם ד"ר ניר קליסמן, בוגר תכנית תלפיות של האוניברסיטה העברית, מהמכון למדעי החיים.

קרא עוד

חוקרי האוניברסיטה ציינו כי חקירה של המבנה החדש הראתה שהוא מכיל שלושה אתרים לקישור של אבץ. אבץ הוא יון חיוני לפעולת מכונת השכפול של הקוד הגנטי של הנגיף. היה ידוע כי בתוך התא המותקף הנגיף יוצר מעין מתחמים מבודדים בהם פועלות מכונות השכפול בנפרד משאר חלקי התא. כמו כן, עבודות קודמות הראו כי Nsp2 מועבר לאזורי שיכפול מבודדים אלה. לכן שיערו החוקרות כי אחד התפקידים של ה-Nsp2 הוא לדאוג לאספקת אבץ באזורי השכפול המבודדים. "כנראה שהחלבון מספק אבץ לאברון הייחודי בציטופלסמת התא, שבה משתכפל הווירוס בתוך התא", הבהירו החוקרות.

החוקרות הוסיפו כי המבנה של החלבון הנחקר מעניק נקודת מבט נוספת ומעניינת על ההתפתחות האבולוציונית המואצת של הנגיף הנוכחי. בנגיפי הקורונה המוכרים לאדם, כדוגמת אלו הגורמים להצטננות פשוטה מדי חורף, יש רק אתר אחד לקישור אבץ. לעומתם, בתת-משפחת הנגיפים הנוכחית (אשר גרמו את מגפת ה-SARS ב-2002 באסיה, ואחראיים למגיפה הנוכחית), התגלו במחקר שלושה אתרי קישור, ויש רמזים מבניים שאתר קישור רביעי מתפתח ומתעצב בנגיף ה-SARS-COV-2.

ד"ר קליסמן, שלקח חלק מרכזי במחקר, מסביר כי "גם בשני המקרים האלה, גילינו שבתוך התא נוצרים סוגי מבנים שעד היום לא הצליחו לחקור אותם היטב בשיטות חוץ תאיות. התא יוצר סביבה מורכבת מאוד, שקשה לנו מאוד לשחזר במבחנה".

ד"ר שניידמן סיכמה: "השיטה שבה השתמשנו נראית מבטיחה ביותר וכדאית לבחינת חלבונים רבים. בעוד שהנגיף יכול להסתדר בלי Nsp1 - Nsp2 הוא חלבון חיוני בנגיף הקורונה ובעזרתו הוא מצליח להערים על המערכת החיסונית. עכשיו יש לנו טכנולוגיה ופרוטוקול ניסויי להמשיך ולחקור לא רק חלבוני הנגיף עצמם, כי אם בעיקר את השותפים שלהם מתוך התא האנושי. הדרך עוד ארוכה ומפותלת מאוד, אבל התחילה עם בשורות טובות". פרופ' ליניאל הבהירה כי "זאת רק ההתחלה. בהמשך יהיה צורך לחקור את הנגיף השלם בהקשר התאי כדי לדמות את כל חלבוני הנגיף והאינטראקציות ביניהם".

לכתבה המלאה >>>

.

קראו פחות