חדשות בוגרי העברית

הכירו את The Scholar – סדרת ראיונות חדשה מבית בית הספר למנהל עסקים מיסודם של דניאל ורפאל רקנאטי של האוניברסיטה העברית, המארחת חברי סגל שמחקריהם מעצבים את האופן שבו ארגונים, שווקים וחברות חושבים ופועלים.

הפרק הראשון נפתח עם פרופ' שהם חושן-הילל (בוגרת העברית) - פסיכולוגית ומדענית התנהגות, וסגנית הדיקן להוראה, שמחקריה בוחנים כיצד אנשים מקבלים החלטות, איך הטיות מעוותות אותן וכיצד הגינות ויושרה משפיעות על התנהגות.

בשיחה זו, היא מחברת בין מחקר אקדמי להשפעה בעולם האמיתי:

הצטיינות ברמה עולמית: פרופסור נעם ניסן נבחר לעמית ACM.

מה נדרש כדי להיות חלק מהאחוזון העליון של קהילת המחשוב העולמית?

האוניברסיטה העברית בירושלים גאה להודיע כי פרופסור נעם ניסן, מבית הספר להנדסה ולמדעי המחשב ע"ש רחל וסלים בנין, נבחר לעמית (Fellow) לשנת 2025 מטעם ה-ACM (Association for Computing Machinery).

עמותת מל"ת (ע"ר): שיעורים פרטיים במתמטיקה, ללא תשלום, לילדים ונוער. העמותה פועלת בהתנדבות מלאה, איש אינו מקבל בה שכר או תשלום. העמותה קיימת כשנתיים וחצי. עד כה התנדבו מעל 200 מורות ומורים ב-60 ישובים מנהריה בצפון עד באר שבע בדרום. מטרת העמותה לאפשר שוויון הזדמנויות לתלמידים הזקוקים לשיעורים פרטיים במתמטיקה וידם אינה משגת לשלם על כך. התלמידים נבחרים דרך שירותי הרווחה ברשויות המקומיות.

כשל אנטיביוטי נגרם, לעיתים קרובות, על ידי חיידקים ששורדים את הטיפול ומובילים לזיהום חוזר ומסוכן. עכשיו נראה שאולי נמצא קצה החוט העשוי לשנות את המצב הקיים.

התיאוריה המקובלת טענה שחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה פשוט נכנסים למצב רדום כדי לשרוד. מחקר חדש מהאוניברסיטה העברית בירושלים אומר שזה לא הסיפור המלא.

הדוקטורנטית עדי רותם, בהנחיית פרופ' נטלי בלבן (שתיהן בוגרות האוניברסיטה), זיהתה שני מנגנוני הישרדות שונים.

הראשון הוא מצב "שינה" מבוקר ומוסדר. השני הוא מצב "משובש", שבו התאים מתפקדים בצורה לקויה אך עדיין שורדים. מה שחשוב הוא שקבוצה זו סובלת מממברנות תאים חלשות.

ההבחנה הזו פותרת שנים של בלבול מדעי ומסבירה מדוע טיפולים מסוג "one-size-fits-all" נכשלים לעיתים קרובות.

תגלית זו סוללת את הדרך לעצירת זיהומים חוזרים, העשויה להשפיע על חייהם של מיליוני אנשים!

המחקר פורסם בכתב העת Science Advances >>>

אייל אוסטרינסקי נבחר פה אחד ליו"ר ה-16 של קק"ל, בתום תהליך בחירות שבסופו מכהנים בדירקטוריון קק״ל נציגים מכלל המגזרים והזרמים בישראל ובתפוצות. 

האוניברסיטה העברית מחפשת את הדור הבא של המנהלים והמנהלות שלה ואנחנו מזמינים אתכן ואתכם להצטרף אלינו לתפקידי ניהול משמעותיים במגוון יחידות וקמפוסים.

למה דווקא אצלנו?
• סביבת עבודה אקדמית, ערכית ומשפיעה
• אפשרות להוביל, לחדש ולהשפיע מבפנים
• יציבות תעסוקתית לצד אתגר מקצועי

מחקר חדש של האוניברסיטה העברית בירושלים מגלה שהשרשת העובר אינו תהליך פסיבי, אלא צ'אט דו-כיווני מהיר.

פחות משעה מרגע המפגש, העובר והרחם מחליפים ביניהם אותות גנטיים ומטבוליים באמצעות שליחים מיקרוסקופיים הנקראים שלפוחיות חוץ־תאיות וטיפות שומן, שמכינות, בשקט, את הקרקע להיווצרות חיים.

המחקר חושף:

• מנגנון ביולוגי חיוני (מסלול AhR) המשמש כשומר סף המשפיע על עוצמת ההיצמדות של העובר לרחם.
• קשר ישיר בין הסביבה, התזונה והפוריות המוקדמת.
• תפקיד חדש לטיפות השומן - לא רק כמחסן אנרגיה, אלא כמרכזי תקשורת פעילים.

המסקנה? מסע של החיים החדשים אינו מתחיל בדממה, אלא בלחישה בין התאים.

את המחקר הובילו ד״ר יעל חפץ וד״ר אליסה קומסקי-אלבז, יחד עם מרגריטה (ריטה) שוכמכר (כולן בוגרות האוניברסיטה העברית), ד״ר חאבייר ארטורו סאנצ’ס-לופז מהאוניברסיטה העברית, בשיתוף פעולה עם פרופ׳ יואב סואן ממכון ויצמן למדע וד״ר אמיר חפץ מחברת DataGraph (גם הוא בוגר האוניברסיטה).

המחקר פורסם בכתב העת Journal of Extracellular Vesicles >>>

באירוע חגיגי ורשמי, הוענקו אותות הוקרה של המשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה לנשים בולטות, תאגידים וקבוצות שתרמו תרומה ייחודית וניכרת בתחום קידום שוויון הזדמנויות בין המינים וקידום מעמד הנשים בישראל. 

אותות ההוקרה הוענקו לנשים אשר עמוד בחוד החנית של הפעילות החברתית והלאומית במטרה להגביר את המודעות לתחום ולהוקיר את העשייה המקצועית, החברתית והציבורית שלהן. 

מתוך 23 זוכות באות נכללו שש בוגרות האוניברסיטה:

עולם הגישור מסקרן אותך? 
את תמיד זו שמחברת בין כולם? 
מחפשת כלים פרקטיים לניהול מחלוקות?

יש לנו את המענה המושלם עבורך!

מזמינות אותך להירשם לתוכנית ייחודית למנהיגות נשית מגשרת.

קורס גישור עם הסמכה המוכרת עפ"י כללי משרד המשפטים
מפגשי מנהיגות נשית מגשרת
סמינר מסכם בן יומיים

לפי ההערכות, עד שנת 2050 עלולים זיהומים מחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה לגבות את חייהם של כ-10 מיליון בני אדם מדי שנה. מחקר חדש, בהובלת ד"ר סהר מלמד, הדוקטורנט אביעזר סילברמן, הסטודנטית לתואר שני רנים נאשף והביולוגית החישובית רעות וסרמן (כולם בוגרי העברית), בשיתוף עם פרופ' עידו גולדינג מאוניברסיטת אילינוי, חושף פרק מרהיב בכוריאוגרפיה הוויראלית: גילויה של PreS, מולקולת RNA קטנה המשמשת כמתג מולקולרי מרכזי.

בעוד פרדיגמות מסורתיות מתמקדות בחלבונים ויראליים, ממצאי צוות החוקרים חושפים כי פאג'ים רותמים את PreS לביצוע השתלטות מתוחכמת על החיידק המאכסן. חשיפתו של "ארגז כלי RNA" חבוי זה מעידה כי פאג'ים אינם רק פולשים אופורטוניסטים, אלא מהנדסים ביולוגיים אלגנטיים. הבנת מעגלי הבקרה המורכבים הללו מספקת מתווה מהפכני לפיתוח טיפולי פאג'ים מדויקים, המהווים קרן של תקווה במאבק נגד פתוגנים עמידים.

נוגה מורן, ד"ר יונתן גולדשמיט מהאוניברסיטה העברית וד"ר אייל וורגפט ז"ל מהאוניברסיטה הפתוחה (כולם בוגרי האוניברסיטה העברית), מצאו דרך להאיץ באלפי שנים את “מחזור הניקוי” הטבעי של כדור הארץ. 

בטבע, פחמן דו-חמצני מתמוסס בגשם ומגיב עם סלעים במשך אלפי שנים. צוות המחקר "דחס" את התהליך לשעות בודדות, על ידי הזרמת גזי פליטה דרך מי ים וסלעים מרוסקים (גיר ודולומיט). כך ננעל הפחמן בצורה נוזלית ומומסת לפני שהוא בכלל מגיע לאוויר. כבר בשלבי הפיתוח המוקדמים המערכת מצליחה ללכוד כ-20% מה-CO2 הנכנס ואת התוצאה ניתן לשפר בעתיד.  

את המתקן אפשר לחבר ישירות למתקני כוח קיימים כדי לטהר את הפליטות ממקורן. השימוש בחומרים זמינים כמו מי ים ואבן - מציע שיטה נגישה, זולה ובטוחה להפחתת פליטת CO2. 

אחרי כשמונה חודשים שבהם הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה תל אביב פעלה ללא יו"ר קבוע, ועדת האיתור הודיעה על בחירתה של שירה תלמי באבאי לכהן בתפקיד. תלמי באבאי משמשת מזה שלוש וחצי שנים כיו"ר הוועדה המחוזית ירושלים, לפני כן כיהנה שבע שנים כמתכננת המחוז. בתקופת כהונתה בירושלים הובילה מהלכים אסטרטגיים לפיתוח העיר והמחוז, תוך דגש על הגדלת היצע הדיור, התחדשות עירונית, קידום תחבורה ציבורית וחיזוק אזורי תעסוקה.  

מחוז תל אביב, המאופיין בצפיפות אוכלוסין גבוהה ובמרכזיות כלכלית ותחבורתית, נמצא בלב תהליכי התחדשות ופיתוח מטרופוליניים, לרבות פרויקטי המטרו והרכבת הקלה. לכן, מינוייה של תלמי באבאי נתפס בענף כמהלך משמעותי שיחזק את פעילות הוועדה המקומית ויסייע בקידום מדיניות התכנון הלאומית בתחומי הדיור, התשתיות והפיתוח הכלכלי.  

אומניקס מדיקל (Omnix Medical), חברת ביו-פארמה שהוקמה על ידי המנכ"ל ד"ר משה כהן-קוטנר והמדען הראשי ד"ר ניב בחנוף (שניהם בוגרי האוניברסיטה העברית), המפתחת חומרים אנטי-זיהומיים מהדור הבא, גייסה 25 מיליון דולר בסבב C. הגיוס יאפשר את השלמת שלב ב' של מחקרי הוכחת היתכנות (Proof-of-Concept Studies) עבור התרכובת OMN6.

OMN6 הינה פפטיד אנטי-מיקרוביאלי (AMP) הפועל על ידי השמדת קרומי התאים של החיידקים, מה שהופך אותו למהיר ויעיל נגדם ללא קשר לעמידות הנוכחית של החיידק (פנוטיפ או גנוטיפ).

התרכובת כבר קיבלה מה-FDA האמריקאי מעמד Fast-Track ואישור QIDP (מוצר לטיפול במחלות זיהומיות), מה שמדגיש את הצורך הדחוף בה ואת הפוטנציאל שלה למלא פער קריטי באפשרויות הטיפול הקיימות עבור חולים עם אפשרויות מוגבלות. 

בוגר העברית, תא"ל (במיל') ד"ר אורן סתר מונה לתפקיד סמנכ"ל הטכנולוגיות (CTO) של חברת פאגאיה (Pagaya), חברת הפינטק הישראלית מבוססת ה-AI. ד"ר סתר יהיה גורם מרכזי בהמשך החדשנות של פאגאיה כחברת טכנולוגיית הלוואות צרכניות מובילה מבוססת בינה מלאכותית.

"אני נרגש להצטרף לסגל מנהיגות כה חזק ואני אסיר תודה לכל צוות פאגאיה על ההזדמנות להוביל את צוות הטכנולוגיה הפנטסטי שלנו ברחבי העולם. המינוף התפעולי והטכנולוגי של פאגאיה הגיע לנקודת מפנה - הרחבנו את מעגל השותפויות שלנו, קידמנו את המוצרים הקיימים, גיוונו את המימון וייעלנו את טכנולוגיות הבינה המלאכותית. אני נלהב לסייע בהכוונת המחקר והטכנולוגיה שמניעים את הצמיחה שלנו, כדי שפאגאיה תוכל להמשיך להתרחב", אמר ד"ר סתר.

מוזמנות ומוזמנים להצטרף לקורס "מרשם רוקח" אשר יתמקד בנושאים הנדרשים להכשרת רוקחים למתן מרשמים המשכיים לתרופות כרוניות ולמתן תרופות מהרשימה המורחבת שהותרה למתן מרשם על ידי רוקח ("תרופת רוקח").